Page 136 - Demo
P. 136
פרק חמישי: התכתבויות בין חברים
הערות לטיוטת הספר ״אנחנו לא בקונצנזוס״ שאביהו רונן כותב לבקשת חברי כרם שלום לשעבר על קיבוץ כרם שלום, 26.1.2021
לאביהו שלום. סיימתי לקרוא בעיון את כל 500 העמודים שכתבת, התרשמתי מהיקפו
ורצינותו של הספר ונסחפתי בכתיבתך המרתקת. יחד עם זאת ולפי בקשתך, הייתי רוצה להעיר את הערותי, ועם זאת לומר שזה ספר שלך ואינך צריך להרגיש מחויב לקבל אותן.
עם קריאת הספר אני נזכר בהערתו של דודו צוק ז"ל – אל תכתבו את הספר הזה, כי הוא יפתח פצעים ישנים. על אף שהתגנבה לליבי לפעמים גם הרגשה כזאת, עדיין אני חושב שטוב מאוד שכתבת את הספר.
אני רוצה לחדד את הביקורת שלי על מייסדי גרעין בנים – האבות המייסדים מגרעין גיל"ת.
כבר בפתיחת הספר, בתיאור של מייסדי גרעין בנים, אתה מתאר את הרוח הצעירה, שהייתה מלאת אנרגיית נעורים, ואת המוטיבציה שהייתה להקים קיבוץ צעיר שלנו. הייתה זו אווירה של מרד נעורים כלפי דור
האבות המייסדים, שאולי כבר הזדקנו מעט והתמסדו בקיבוץ הוותיק. בתיאור זה אין כל פסול, אך כאן התחילו להתעורר שאלותי. לאחר שהקיבוץ הוקם על ענפיו השונים והתחיל להתבסס כיישוב קבע, התחלתי לשאול את עצמי, ואולי גם אתכם, מקימי הגרעין: עכשיו כשאנו מתחילים להתבגר ולהתמסד, מה אנו צריכים לעשות אחרת כדי שלא נהפוך מקיבוץ צעיר לקיבוץ וותיק על כל מגרעותיו? לדעתי היה צורך בניתוח ואיפיון (גם אם לא מדעי) הגורמים לתחלואיו של הקיבוץ הוותיק ומה
הביא אותו עד הלום. אני חייב לציין שהתמקדותך בנושא עירום, סמים והשתלבות הגרעינים
העירוניים בקיבוץ, הן לא נקודות הביקורת המהותיות מבחינתי. הנקודה המהותית מבחינתי היא השאלה איך לגרום לכך שקיבוצנו יהיה מעורב במציאות הסובבת בארץ ושיוכל להשפיע על דמותה וכך לא יתנוון כמו
הקיבוץ הוותיק, שהסתגר בתוכו ולא היה מעורב. לכך אני רוצה להוסיף, שדווקא הצלחתו הכלכלית של הקיבוץ, עם
כל מפעליו, חייבה אותו להשתלב במציאות הכלכלית בארץ, שנעשתה 136
