Page 164 - Demo
P. 164

פרק שישי: פסיכולוגיה וחברה
"המין האנושי" - ספרו של רוטחר ברחמן, 2020 "הרע לכאורה - על התוקפנות בטבע" – ספרו של קונראד לורנץ, 1969
המאבק בין רוסו להובס - האם יצר לב האדם רע או טוב מנעוריו – מעלה שאלה ישנה זו, שבעקבות שני הספרים אדון בה שוב.
קונראד לורנץ, חוקר התוקפנות בטבע, טוען שיצורי אנוש מסוגלים להרוג בגלל המורשת החייתית הטבועה בהם. הם תוקפניים באופן גנטי ומכך אין מנוס.
התזה המנוגדת היא, שאין שום התנהגות אנושית ספציפית הנקבעת רק על ידי גורמים גנטיים. יצורים אנושיים מסוגלים לכל סוגי ההתנהגות ובכללם התנהגות תוקפנית. הם מסוגלים להתנהגות של נדיבות לצד אכזריות, רגישות לצד אנוכיות, אצילות לצד פחדנות, כך שכל הסבר על ההתנהגות האנושית חייב להסביר את כל גילוייה ולא רק אחד מהם. את ההתנהגות האנושית קובעות במידה רבה פעולות גומלין בין הניסיון
שהצטבר בחייו של האדם לבין תורשתו הגנטית. גישתי אינה כופרת ולו במעט במציאותו של מרכיב גנטי בתוקפנות
האנושית, או בכך שהאדם הפרה-היסטורי היה מסוגל למעשי תוקפנות. עם זאת, יש בדעתי להראות שגם משקלו של הגורם הגנטי בגילויי התוקפנות וגם היקפם של מעשי התוקפנות הפרה היסטוריים הוגזמו לאין שיעור, ולמעשה חיו בני האדם חיים של שלום ואהבת הזולת במשך פרקי זמן ארוכים הרבה יותר בתולדות התפתחותם, מכפי שמראים
"מצדדי התוקפנות האנושית". המפתח טמון בשאלה מהי ההתנהגות המזכה ביתר הערכה חברתית
תרבותית, משמע היא תלויה ונבדלת בהבדלי תרבויות: כך למשל, שונה האינואטי מתושב הפרברים האמריקאי, לא בגלל השוני במטענים הגנטיים שלהם, אלא בגלל ההבדלים בהיסטוריה החברתית שלהם. התרבות האינואטית היא תרבות מתונה ושלווה יחסית, המעודדת רעות וסיוע הדדי, כפי שהדבר מתחייב מצורכי הקיום באקלים הארקטי הקשוח ואילו תרבותנו (האמריקנית) היא מלחמתית לפי רוחה ומתאפיינת באמונה עמוקה בהתפתחותו של היחיד באמצעות תחרות נמרצת בין
164

























































































   162   163   164   165   166