Page 165 - Demo
P. 165
פרק שישי: פסיכולוגיה וחברה
יחידים וקבוצות. הגנים הם הקובעים את הגבולות הפוטנציאלים לפיתוחה של כל
תכונה בתנאים הסביבתיים הנתונים, וזאת על ידי השפעות הגומלין בין הסביבה לתורשה. ממדי גוף, אורח חיים, משקל ועוצמת שרירים, הם כמה מהדוגמאות למגבלות שמטילים עלינו הגנים.
מחקרים בילדים שנעשו בארה"ב מראים בעליל שהתוקפנות אצל ילדים היא תכונה נלמדת, נרכשת ותלויה בבית ההורים ובמקום המגורים. בבית שבו ההתנהגות האלימה שלטת או מועדפת, יש סיכוי שהילדים החיים בו יגדלו להיות תוקפניים, ואילו בסביבה שבה התוקפנות זוכה
לגינוי והיחסים בבית אינם תוקפניים - יהיו הילדים בלתי תוקפניים. יש אנשים (ואף חוקרים, כמו לורנץ ואחרים), שהטענה ש"כולנו רוצחים" מסיבות גנטיות, כבר נקלטה על ידם. יש שלמדו זאת בכנסיה, ויש אחרים שספגו את האווירה הרווחת הזאת בהשפעת מעט פרוידיאניזם ומעט דרוויניזם. דעות אלה מחזקות הרגשה שקיימת מכבר, שהרשע טמון בנשמת האדם, או ביצר שלו, או בתגובתו האוטומטית. לכן קשה כל כך
לעקור מן השורש רעיון זה מתודעת האנשים. אחת המשמעויות החשובות של תורת דרווין, שלא הובנה כראוי ולא
קיבלה את תשומת הלב הראויה היא, שלמושג "מאבק הקיום" יש גם משמעות בלתי קטלנית, המצביעה על שיתוף פעולה של שלום. בזכות שיתוף פעולה וויתור על מאבק הדדי נהנים יחידים וקבוצות מיתרונות
חשובים במאבק הקיום. מסוכנת לא פחות היא הנטייה להעביר לתחום החברתי את רעיונותיו
של דרווין (וגם של חוקרי טבע אחרים) ללא שום ביקורת, כפי שעושים הרברט ספנסר ואחרים בסוף המאה ה-19. לטענתם של אלה, במאבקים בתוך החברה האנושית מנצחים הכשרים ביותר, שהם החזקים, החכמים
והאירופאיים יותר. המפסידנים הם החלשים והנחותים. תוצאותיה של השקפה זו היו דלות נוראה, חוסר חינוך, תוחלת חיים נמוכה, אכזריות וחוסר הגנה על שכבות ומעמדות מסוימים. דבר זה מצדו עוד הגביר והנציח את אותה תמונה חברתית של שלטון העשירים
והמעטים. כאשר ישנה השקפה רוֹוחת כזו, אפשר בקלות להצדיק גזענות, דעות
165
