Page 220 - Demo
P. 220
פרק שביעי: פילוסופיה
ה״מיסטי״. מעניקה היא מסתורין למסתורין עמוק ממנו, היא השער לסוד החיים כולם. ה״איכות״ שורה בכל. ושימושה אינו נדלה! עד אין חקר! כמוה כמקור- הנביעה של הדברים כולם... ובכל זאת נותרת היא צלולה כבדולח וזכה כמים. איני יודע ביתו של מי היא. הריהי צלמו של מה שהתקיים לפני האלוהים. ...ללא הפסק, ברציפות נמשכת, שאב ממנה, והיא תשרתך בנקל... נח עליה המבט, אך אין היא בראיה... מקשיבה לה האוזן, אך אין היא בשמיעה... תופס בה החוש, אך אין היא בנגיעה... שלוש אלה חומקות מכל חקירותיו ולפיכך מתמזגות לאחת. לא מכוח עלותה בא האור, לא משקיעתה בחושך; בלתי פוסקת, מתמשכת, בלתי נגדרת וצונחת שוב אל ממלכת האין; לכן קרויה היא צורתו של נעדר-הצורה, צלמו של האין; לכן קרויה היא חמקמקה: פגוש בה - ולא תראה פניה, עקוב אחריה - ולא תראה גבה, מי שדבק ב״איכות״ עתיקת-היומין הוא שיכול לדעת את ההתחלות הקדמוניות, המגלמות את התמשכותה.״ (סוף ציטוט).
220
