Page 219 - Demo
P. 219
פרק שביעי: פילוסופיה
הראייה האסטטית, היצירתית, הסוביקטיבית, הרוחנית והאמנותית. זוהי ההגדרה - החיבור בין שתיהן.
המחבר, העוסק בלימוד רטוריקה, אבל בעצם בפילוסופיה, אומר ששורש הרע נקבע כבר על ידי הקלסיקנים היוונים - אריסטו ואפלטון - שקבעו את החלוקה הקלסית בין אוביקטיביות לסוביקטיביות בהבנת העולם. מאז, כך הוא קובע, שום פילוסופיה לא חדלה מכך. זהו המיתוס שמאז
ועד היום שולט בתפיסת עולמנו ובעולם הפילוסופיה. התנגדותו הרדיקלית לקביעה זו ולקביעתו את האיכות כגשר וחיבור בין שני העולמות היא אשר גרמה לדעתו לסילוקו מהעולם האוניברסיטאי ורק חיבור האלקטרודות החשמליות לראשו חיסל סופית את פידרוס והחזירו למי שהוא עכשיו, איש רוכב על האופנוע. בווידוי אישי - גם אני מתעניין בפילוסופיה (אך איני איש אקדמיה) וגם אני רוכב על אופנוע
- אך טרם היה צורך (בינתיים) לחבר לראשי אלקטרודות. פרק נוסף ומשמעותי בספר הנ״ל עוסק במחבר כאשר הוא לומד את גדולי הפילוסופיה היוונית, משום הצורך שלו כתלמיד ולאחר מכן כמרצה לרטוריקה. המחבר עוסק ביחסם של אותם הוגים לדיאלקטיקה ולתפיסות של אריסטו, סוקרטס ואפלטון. וכן ביחסו של אפלטון לסופיסטים, וכל זה בידע רב ויכולת הבנה מרשימה. (על כך בסקירתי הבאה אשר בה
תהיה התייחסות ספרותית למבנה הסיפור העלילתי).
ציטוט מהספר (עמ׳ 205-206): ״איכות״ הניתנת להגדרה אינה ״ האיכות המוחלטת״. זה היה מה שהוא אמר תמיד. השמות היכולים להינתן לה אינם שמות מוחלטים. היא מקור השמים והארץ. בהינתן לה שם, יאה לקראה הורים של הדברים כולם... בדיוק. ה״איכות״ (ה״איכות״ הרומנטית) וגילוייה (״האיכות״ הקלאסית ) זהים בעצם טבעם . שמות שונים לה (סוביקטים ואוביקטים),כאשר היא מתגלה באופן קלאסי. ה״איכות״ הרומאנטית וה״איכות״ הקלאסית גם יחד ניתנות להיכנות
219