Page 217 - Demo
P. 217
פרק שביעי: פילוסופיה
בעקבות הספר (המפורסם) זן ואומנות אחזקת האופנוע – מאת רוברט מ. פירסיג 1973
אם חשבנו שזהו ספר למתבגרים החולמים שגם להם יהיה פעם אופנוע - לא ולא!
זהו ספר פילוסופי הדורש התעמקות, הן בפן הבודהיסטי המקורי שלו, והן בהתייחסות המקורית לפילוסופיה הקלאסית היוונית.
זו הפעם השלישית שאני קורא ספר זה ואם להודות על האמת, יש לי גם עניין אישי בו - גם לי יש אופנוע BMW, בעל 1,200 כ״ס ואספר גם על חווית הרכיבה שלי. אך מה שהפליא אותי בקריאה הנוכחית היה לראות שזה ספר פילוסופי מובהק, עם שלד של סיפור ספרותי על פידרוס, שהוא בעצם אדם אחד עם הגיבור, הרוכב על אופנוע בטיול
עם בנו כריס. אני מזדהה עם האמירה שברכיבה על אופנוע אתה מרגיש ורואה את
הסביבה שלא דרך חלונות המכונית ושמשותיה. אתה מרגיש באופן ניכר יותר קרוב, יותר מתרשם ויותר רואה את הנוף דרכו אתה רוכב. כאשר אני רוכב בנגב, בדרך מים המלח לערד ובחזרה למרכז הארץ, או דרך גבולות וצאלים עד מצפה רמון ומשם לעיר אובות וחזרה בעליות לדימונה ובהמשך לבאר שבע, או ברכיבה לניצנה ולאורך הגדר בגבול מצרים – אני מסתכל על המרחבים הללו שבחבל הנגב וחושב כמה הם יפים ופתוחים ורבים מהם שוממים - פה ושם אוהל בדואי או גמל
משוטט, חושב לעצמי שניתן היה לבנות פה כפרים יפהפיים. לפני שאחזור ַל ֵס ֶפר ברצוני להעיר על בודהיזם ואחדות עם הסביבה. הנזירים הבודהיסטיים הולכים יחפים על הארץ כדי להרגיש את האדמה בלי מתווך כלשהוא. הרעש והכלי המתכתי שנוסע על כבישים מאספלט - בעיניהם הינו ניתוק מוחלט מהסביבה ומאחדות בלתי אמצעית איתה. כדי להגיע לדיון הפילוסופי, המספר משתמש בדמותו הספרותית של פידרוס, המציע את הרעיונות הפילוסופים שבספר ושברור שהוא המחבר עצמו. המחבר אף מודה שהוא היה פידרוס עד לאשפוזו שבו קיבל טיפול בהלם חשמלי בראשו. לפני כן הוא היה מרצה זוטר לרטוריקה ופילוסופיה בחוג לאנגלית באוניברסיטת בוזמן. הוא מודח
217
