Page 215 - Demo
P. 215
פרק שביעי: פילוסופיה
לסיכום, נשאלת השאלה: מהי התודעה המוסתרת שאותה יש לחשוף ולגלות, שאפשר לדכאה, להרוס אותה ולבנותה מחדש, שאפשר להיות מודע אליה, או פחות מודע אליה?
(לא נכנסתי כאן להגדרות הרבות הקיימות בפילוסופיה לגבי מהי תודעה ומהי רציונליות ועוד שאלות נוספות).
ועוד בשאלה מהי תודעה...
בהתכתבותיי עם אהרוני דנו בשאלה המעניינת, מהי תודעה, וזאת בעקבות הרצאתו של פרופ' שלמה ברנזיץ "על עלייתו ונפילתו של העולם הפנימי". את תגובתי לאהרוני על הרצאה זו, אחסוך מכם כאן. אבל בעקבות תשובתי כותב אלי אהרוני את השאלה הבאה: האם אינני מקבל את קביעתו של קארל מרקס ש"ההוויה קובעת את התודעה"? בשאלתו זו אהרוני מביע את מחשבתו שמי שהתחנך על ברכי המרסיזם (כמו שנינו) וודאי סתם את הגולל על דילמה עתיקת יומין זו, בדבר היחס בין התודעה להווה. אך כאשר יקרא את תשובתי המצורפת בזאת,
יבין בוודאי שמחשבה חד-משמעית זו צריכה תיקון! מה שנכתב בתקופת חייו של מרקס היה אולי מספק כתשובה לראשית
הקפיטליזם ולאידיאליזם של הגל. אך הסופר קפיטליזם של ימינו דורש תשובה מורכבת יותר כפי שניתן לראות בניתוח של מרקוזה, בספרו ה"אדם החד ממדי". כלומר הקפיטליזם המפותח של ימינו צריך אותנו כצרכנים אובססיביים ללא כל מחשבה ביקורתית וללא כל שאלה. כדי שנתפקד כצרכנים מעין אלו, יש לגייס את תודעתנו כמכשיר נוסף, אשר יאפשר לנו להשתכנע בכל אותם צרכים מדומים, שהופכים אותנו לקונים ללא גבולות. כלומר, קונים שאינם מסוגלים להדוף את השפעת הפרסומות, הלחץ החברתי והשיווק הבלתי מרוסן. לכן תאגידי הייצור הענקיים ורבי הכוח מגייסים מומחי שוק, שיווק, פסיכולוגים, סוציולוגים, ואף את הבינה המלאכותית, כדי להשפיע על תודעתנו, כך שהתודעה תשפיע על הרגלי הצריכה הבלתי ביקורתיים שלנו ונהפוך לכלי לחיזוק המציאות הקפיטליסטית ויכולת הייצור והרווחיות של תאגידי הענק. משמע גם תודעתנו היא מכשיר העוזר והמעצב את מנגנוני המציאות הסּופר-קפיטליסטים של תקופתנו. אם נסיט את המבט מתודעת הצרכנות
215
