Page 227 - Demo
P. 227
אחרית דבר
מבטחים אחר. אם לא נעשה כן, לא תהיה זאת הוכחה שמסקנה זו אינה נכונה, אלא
עדות לחולשתנו ברוח ובגוף, העדפה שלא לעשות דבר, גם אם הוא נחוץ, וזאת, מסיבות של גיל, נוחות והרגלי הליכה בתלם.
לו יכולתי להאשים אחרים באחריות לקטסטרופה שאנו צועדים אליה כאן, היה לי קל יותר. אך ברור לי, ללא שום ספק, שהאחראים העיקריים לחוסר המוצא של המצב הלא מוסרי בו מתנהלים חיינו, הם העם שלי
והממשלות שלנו ולכן, אחריותי האישית עוד גוברת! תמיד האמנתי שהעם שלנו למד מההיסטוריה של הגורל היהודי,
מהחיים תחת שלטונם של עמים אחרים, מהרדיפות ומהרציחות בידי הנאצים ועוזריהם ובידי תושבי ארצות אחרות.
קיוויתי שאנו נהיה דוגמא ומופת להומניזם ולסובלנות ביחסנו למיעוטים לאומיים אחרים, זרים ושונים מאיתנו. האמנתי כי לא נשלים לעולם עם דיכוי, עם אי שיווין ועם שלילת זכויות של אחרים, כי הן
זה הלקח מההיסטוריה שלנו כעם נרדף בין העמים. אך היום ברור ומובן לי שדבר לא למדנו ושאין שום כיסוי ושום הוכחה
לכך ש"אתה בחרתנו מכל העמים".
227
