Page 231 - Demo
P. 231
אחרית דבר
11.11.2023
בעקבות השבת השחורה (7.10.2023) והמלחמה בעזה
אני כותב דברים אלו לאחר פלישת החמאס ב-7 לאוקטובר למחנות הצבא בגבול רצועת עזה, לקיבוצים בעוטף עזה, לשדרות ולאופקים, תוך ביצוע טבח מחריד, ומעשי התעללות מזוויעים באוכלוסייה חפה מפשע; תינוקות, ילדים, משפחות שלמות, זקנים וזקנות, צעירים וצעירות משתתפי המסיבות. וכן חטיפה של חברי וחברות הקיבוצים כולל ילדים קטנים, משתתפי ומשתתפות המסיבות, חיילים וחיילות לרצועת עזה. בשעת כתיבת הדברים הללו רבים מהם ומהן עדיין בעזה בתנאים קשים
ביותר, וגורלם לא ידוע. כתגובה למעשי הטבח הנפשעים של חמאס, צה״ל נכנס לרצועה בכוח
צבאי רב על מנת לחסל את הכוח הצבאי של החמאס, תוך שימוש בכוח אש עצום, והפצצות מסיביות של חיל האוויר. במתקפה פרועה זו נהרגו, ונהרגים עדיין אזרחים רבים ביניהם תינוקות, ילדים, משפחות שלמות נמחקות, נשים, וזקנים וזקנות שגם הם חפים מפשע. ומיליוני התושבים של רצועת עזה מצויים במצב הומניטרי מזעזע ללא תנאי
מחיה, וקיום בסיסיים. לאור המציאות הקשה הזאת התקיימו מספר דיונים הן חד לאומיים,
והן דו לאומיים בנווה שלום. לאכזבתי הרבה בין החברים הפלסטיניים היה גינוי (ובצדק) של ההרג
הרב של אזרחים עזתים חפים מפשע, וכן גינוי של הרס העיר כולה בהפצצות המסיביות, וכן התחשבנות (וגם היא מוצדקת לחלוטין) על מדיניות ישראל שבמשך שנים רבות מחזיקה את העם הפלסטיני תחת כיבוש אכזרי, הטילה מצור חונק על עזה, וניהלה סבבי לחימה חוזרים ונשנים של התקפות צבאיות מסיביות על עזה שהותירו חורבן רב. ועל-כך שכעת צאצאי הפליטים של 1948 הפכו במאות אלפיהם שוב לפליטים, ושכתוצאה ממדיניות רבת שנים זו של ישראל רק גדל, והתחזק כוחו
של החמאס. אך מה שנשמע באופן מינורי מדי (לטעמי) מצד הפלסטינים בכפר היה
ההשתתפות בצער וגילוי אמפתיה על מה שהחמאס עולל לישראלים 231
