Page 36 - Demo

פרק שלישי: נווה שלום
נאום שלי בביקור הנשיא חיים הרצוג בנווה שלום, ספטמבר 1985
אנו, תושבי נווה שלום/ואחת אל-סאלם, ערבים ויהודים, משוכנעים יותר מתמיד שדווקא היום, כאשר קולות האלימות והחשד גוברים ביחסי שני העמים, וכאשר קולות של "אני ואפסי-עוד" כבר נשמעים ברמה, יש להציב נגד כל אלה אלטרנטיבה ברורה - בחירה בדרך אחרת, בחירה
בשלום. הבחירה שלנו מתבטאת בחיי היום-יום ובהווייתנו כולה.
אנו בחרנו בחיים של קהילה בכפר משותף, שבו מנהלים יהודים וערבים חיי שוויון ושותפות. הדרך שלנו לפתרון הסכסוך היא דרך של הידברות. אנו שומרים על זהותנו הלאומית-תרבותית המייחדת את מוצאנו, ובאים לשותפות זו, לא כדי לשכוח ולהשכיח את האלימות ואת המאבק הקיים בין שני עמי הארץ, אלא מתוך הכרה ברע שבעוינות וידיעה שקיימת
דרך אחרת, שתביא שגשוג ושלום.
על אף המשא הכבד הזה, אנו מנסים למצוא את הגשרים בינינו ולמצות את הקשרים היוצרים שותפות, אשר לוקחת בחשבון את ההבדלים ומאפשרת הידברות. זוהי דרך קשה, אך היא עדיפה על פני מאבק אלים.
את הכוח לאמונתנו אנו שואבים מעשייה יום-יומית, שבה אנו מנהלים יחד וועדות, מזכירות ואסיפה כללית. הילדים שלנו מתחנכים ולומדים בבית-ספר משותף, המתנהל בשתי השפות. בית הספר מאפשר לכל צד לשמור על זהותו ומורשתו ונותן לילדים הזדמנות יום-יומית להתנסות בחיי שותפות. בחרנו להשפיע על החברה בישראל על-ידי עשייה חינוכית המתקיימת בביה"ס לשלום, המפגיש בני נוער ומבוגרים יהודים וערבים,
בסדנאות ובפעילויות אחרות.
אמונתנו בדו-קיום אינה מנותקת מהמציאות ואינה נאיבית. היא נשענת על שתי עובדות חשובות: האחת - ששני העמים רואים בארץ זו את מולדתם ואינם מתכוונים לוותר עליה; והשנייה - שרוב רובו של הציבור
36