Page 69 - Demo
P. 69
פרק רביעי: הסכסוך היהודי-ערבי
הרהורים שונים על הנכבה בעקבות סרט של "זוכרות" ובעקבות שיחה בנווה שלום על הכפר הפלסטיני, סרעה, שם יושב היום קיבוץ צרעה, 21.5.2019
אני רוצה לפתוח בהרגשתי כיהודי באותה שיחה. אני מרגיש אמפתיה והזדהות עם הכאב הפלסטיני, על ההרס והגירוש המתוכנן. לנו, היהודים, יש אחריות מוחלטת על ביצוע אותו פשע של הגליה, שהיה בלתי מוסרי ושיש לגנותו. עלינו להכיר באחריותנו לפשע זה, מבלי לנסות לטשטשו ולהכחישו, אלא דווקא לחשוף אותו באומץ ולהביע את צערנו העמוק על ביצוע פשע בלתי מוסרי זה. דווקא אנו, ַעם שהוגלה וגורש באופן כל-כך אכזרי פעמים רבות בהיסטוריה, לא נמנענו מלעשות מעשה כזה
לעם הפלסטיני בארצו, שהיא גם ארצנו. אי אפשר, כמובן, להתעלם מהמצב הבלתי סימטרי בין שני העמים
בסכסוך. הפלסטינים - מנושלים, כבושים, חסרי זכויות, ואילו היהודים - הצד המנצח והכובש, שהצליח להגשים את מטרותיו הלאומיות ולהקים מדינה. מדינה זו, שיכלה להיות גם מדינתם של הפלסטינים, אינה נותנת כל ביטוי לגיטימי לזכויותיהם הלאומיות וממשיכה לנצל ולקפח אותם. אני, שמאמין ברעיון שהשאיפות הלאומיות של הפלסטינים צריך שיוגשמו, בעיקר בגדה המערבית, מאבד את תקוותי לנוכח מדיניות
הכיבוש וההתנחלות של ישראל, שאינה נפסקת. אך האם הכרה זו בעוולות ובאי הצדק שתוארו לעיל, מחייבת אותי
לקבל את הפתרון של השבת כל הפליטים הפלסטינים לאלתר? לדעתי, יש תחילה לפצות אותם על רכושם ועל ההרס שנגרם להם במלחמת 48 ולהיעזר בתמיכה בינלאומית.
אם מנטרלים את מרכיב הכאב מהוויכוח על "הנכבה" ועל שאלת חזרתם של פליטי 48, אזי הוויכוח מזכיר את הוויכוחים ההיסטוריים במחנה השמאל בין מהפכנות לבין רפורמיזם. המהפכנים (סוציאליסטים או קומוניסטיים) אומרים ששינוי המצב החברתי-כלכלי יהיה רק באמצעות מהפכה שתבטל את קיומו של מעמד הבורגנים ובעלי ההון והקמת כלכלה לפי עקרונות סוציאליסטים של שוויון, על פי עקרונות אלו לכל האזרחים יהיו זכויות כלכליות שוות, ללא זכויות יתר למעמד
שבידו הכוח הכלכלי ואמצעי הייצור. 69
