Page 254 - לקט חוקים 2023 להדפסה
P. 254

‫לקט חוקים לחשבי שכר | ביטוח לאומי‬

           ‫תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)‬
                                                    ‫התשנ"ז ‪1997 -‬‬

   ‫בתוקף סמכותי לפי סעיפים ‪(342‬ה) ו‪ 400-‬לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪ ,‬תשנ"ה‪( 1995-‬להלן – החוק)‪ ,‬אני מתקין תקנות אלה‪:‬‬
                                                                                                                                       ‫‪ .1‬הגדרות‬

                                                                                                                                  ‫בתקנות אלה –‬
                                                                               ‫"דמי ביטוח מתואמים" – כמשמעותם בסעיף ‪(342‬ד)(‪ )1‬לחוק;‬
                                                                       ‫"הכנסה כוללת" – הכנסתו החודשית הכוללת של עובד‪ ,‬מכל מעבידיו;‬
               ‫"שיעור מלא" – שיעור הניכוי משכר העובד הקבוע בטור ה' בלוח י' לחוק‪ ,‬על חלק השכר העולה על מחצית השכר הממוצע;‬
                ‫"תקנות הניכוי" – תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)‪ ,‬תשנ"ג‪;1993-‬‬
                                                                 ‫"תקנות הגביה" – תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)‪ ,‬תשי"ד‪.1954-‬‬

                                                                                                                       ‫‪ .2‬ניכוי דמי ביטוח משכר‬

‫מעביד כמשמעותו לפי סעיף ‪ 2‬לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)‪ ,‬תשל"ב‪( 1972-‬להלן – מעביד מוכר) וכן מעביד‬
‫שתקנה ‪(5‬א) או (ה)(‪ )1‬לתקנות הניכוי חלות לגביו‪ ,‬ינכה דמי ביטוח בשיעור מלא גם מחלק השכר של העובד‪ ,‬שאינו עולה על מחצית השכר‬

                                                                                                      ‫הממוצע‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(342‬ה)(‪ )3‬לחוק‪.‬‬
                                                                                                                    ‫‪ 2‬א‪ .‬עובד אצל מעביד מוכר‬

‫עובד המועסק על ידי מעביד מוכר‪ ,‬חייב למלא בטופס שקבע המוסד פרטים על עבודתו אצל כל מעבידיו‪ ,‬ולמסרו למעבידו לפני המועד שבו‬
                                                                                                          ‫קיבל את שכרו ובתחילת כל שנת מס‪.‬‬

                                                                                                      ‫‪ .3‬ניכוי דמי ביטוח לפי הוראת פקיד גביה‬

‫(א) הוכיח מבוטח העובד אצל מעבידים שונים‪ ,‬להנחת דעתו של פקיד גביה‪ ,‬כי אילו נוכו מהכנסתו הכוללת דמי ביטוח לפי האמור בתקנה‬
‫‪ ,2‬היה סכום הניכוי האמור עולה על סכום דמי הביטוח המתואמים‪ ,‬רשאי פקיד הגביה ליתן לעובד אישור המורה למעביד מסוים כי‬
‫ינכה משכר העובד שיעור שונה של דמי ביטוח לתקופה שיורה‪ ,‬והכל כפי שיקבע פקיד הגביה בהתאם לאומדן דמי הביטוח המתואמים‬

                                                                                                                 ‫שהעובד חייב בתשלומם‪.‬‬
                                               ‫(ב) הורה פקיד גביה כאמור בתקנת משנה (א)‪ ,‬ינכה המעביד דמי ביטוח בהתאם להוראותיו‪.‬‬

                                                                                                             ‫‪ 3‬א‪ .‬תיאום דמי ביטוח בידי מעסיק‬

‫(א) על אף האמור בתקנה ‪ ,3‬המוסד רשאי להתיר למעביד פלוני (להלן ‪ -‬מעביד משני) שמתקיים בו האמור בתקנה ‪ ,2‬לנכות משכרו של‬
‫העובד דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים לבין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכה בעד אותו חודש‪,‬‬

                                                                           ‫משכרו של העובד המשתלם בידי כל אחד ממעבידיו האחרים‪.‬‬
‫(ב) הניכוי לפי הוראת תקנת משנה (א)‪ ,‬ייעשה לגבי כל אחד מהחודשים ינואר עד יוני שבשנת מס (להלן ‪ -‬החציון הראשון)‪ ,‬אם העובד‬
‫המציא אישור שכר ב‪ 1-‬בינואר של אותה שנת מס ולגבי החודשים יולי עד דצמבר שבשנת מס (להלן – החציון השני)‪ ,‬אם העובד‬

                                                                                        ‫המציא אישור שכר‪ ,‬ב‪ 1-‬ביולי של אותה שנת מס‪.‬‬
‫(ג) החל עובד לעבוד אצל מעביד משני בחציון הראשון לאחר ה‪ 1-‬בינואר‪ ,‬או בחציון השני לאחר ה‪ 1-‬ביוני‪ ,‬יחולו הוראות תקנת משנה (ב)‬

                 ‫לגבי כל אחד מהחודשים שבהם עבד באותו חציון‪ ,‬אם הגיש אישור שכר בתחילת החודש שבו התחיל לעבוד כאמור‪.‬‬
                                                                                                                                ‫(ד) בתקנה זו –‬

‫"אישור שכר" – אישור מכל אחד ממעבידיו של עובד‪ ,‬למעט המעביד המשני‪ ,‬ובו פירוט השכר ששולם לעובד בחודש שקדם בתכוף‬
                                ‫למועד המצאתו שנקבע בתקנת משנה (ב)‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬וכן שיעור דמי הביטוח שנוכה מהשכר האמור‪.‬‬
                                                                                                           ‫"מעביד" – לרבות מעביד מוכר‪.‬‬
                                                                                                                     ‫‪ 3‬ב‪ .‬עובד אצל מעביד מוכר‬

                           ‫תקנה ‪3‬א תחול לגבי עובד המועסק על ידי מעביד מוכר‪ ,‬אם המציא העובד למעבידו כאמור פרטים על הכנסותיו‪.‬‬
                                                                                                   ‫‪ 3‬ג‪ .‬בקשה להחזר דמי ביטוח ששולמו ביתר‬

‫מבוטח העובד אצל מעבידים שונים שנוכו משכרו דמי ביטוח בסכום העולה על דמי הביטוח המתואמים‪ ,‬יגיש למוסד בקשה להחזר דמי‬
‫הביטוח‪ ,‬בטופס שקבע המוסד‪ ,‬בצירוף אישור מכל אחד ממעבידיו של העובד‪ ,‬הכולל פרטים על שכרו החודשי‪ ,‬התקופה שבעדה שולם‬

                                                                                                         ‫השכר וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו‪.‬‬

                                                                       ‫‪246‬‬
   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259