Page 103 - ספר חוק ביטוח לאומי
P. 103

‫ביטוח לאומי | חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‬
     ‫פרק י"ב‪ :‬תגמולים למשרתים במילואים‬

                        ‫"התגמול המרבי" ‪ -‬סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ‪ ,5‬כשהוא מחולק בשלושים;‬

                                  ‫"התגמול המזערי" ‪ 68%" -‬מהסכום הבסיסי‪ ,‬לחודש"‪ ,‬מחולק בשלושים;‬

‫"הכנסה" ‪ -‬ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח‪ ,‬לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא‬
                                                                  ‫השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח‪.‬‬
                                                                                          ‫‪ .271‬הזכות לתגמול‬

‫(א) מי שמשרת כחוק במילואים‪ ,‬ישולם לו תגמול בשיעור האמור בסעיף ‪ ,272‬בעד ימי שירותו במילואים‬
                         ‫כמפורט להלן‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור‪:‬‬

‫(‪ )1‬לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים‪ ,‬לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד‬
                                                                                   ‫כל יום מילואים;‬

‫(‪ )2‬הייתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (‪ ,)1‬שישה ימים – בעד‬
‫שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא‬

                                                                                     ‫מוכפל ב‪.1.4-‬‬

               ‫(ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי‪-‬יומי‪ ,‬יהיה מחצית השיעור האמור בסעיף ‪.272‬‬

                                                                                         ‫‪ .272‬שיעור התגמול‬

                                  ‫(א) שיעור התגמול ליום יהיה‪ ,‬למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה ‪-‬‬

                                                                       ‫(‪ )1‬עובד ‪ -‬שכר העבודה הרגיל;‬

                                                                ‫(‪ )2‬עובד עצמאי ‪ -‬הכנסתו הממוצעת;‬

                                                     ‫(‪ )3‬לא עובד ולא עובד עצמאי ‪ -‬התגמול המזערי‪.‬‬

                       ‫(ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי‪.‬‬

‫(ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי פרק ז' (בסעיף זה ‪ -‬מובטל)‪,‬‬
‫לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו‬

                                                                                               ‫במילואים‪.‬‬
                                                                    ‫‪ .273‬שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת‬

‫שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי‪ ,‬לעניין סעיף ‪ ,272‬הם סכום‬  ‫(א) (‪)1‬‬
‫ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל‪ 1 -‬בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה ‪ -‬רבע‬
‫השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה‪ ,‬תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור‬

  ‫הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב‪.90-‬‬

‫(‪ )2‬סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון‪ ,‬המחושב לעניין פסקה (‪ ,)1‬לא יפחת מ‪68%-‬‬
                                                  ‫מהסכום הבסיסי‪ ,‬אף אם לא עבד באותו חודש;‬

‫(ב) לעניין סעיף ‪ ,272‬מי שברבע השנה עבד פחות מ‪ 60-‬ימים‪ ,‬יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו‬
‫הממוצעת‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו‪ ,‬מתוך ששת החודשים‬
‫שקדמו ל‪ 1-‬בחודש שבו החל שירות המילואים‪ ,‬והוראות סעיף קטן (א)(‪ )2‬יחולו לגבי כל חודש שבחר‬
‫לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר‪ ,‬יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד‬
‫אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור‬

                                                                                             ‫יחולק ב‪.90-‬‬

‫‪97‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108