Page 104 - ספר חוק ביטוח לאומי
P. 104

‫ביטוח לאומי | חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‬
     ‫פרק י"ב‪ :‬תגמולים למשרתים במילואים‬

‫(ג) שר‪ ,‬באישור ועדת העבודה והרווחה‪ ,‬רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה‬
         ‫שהייתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול‪.‬‬

                                                                      ‫‪ .274‬חישוב התגמול במקרים מיוחדים‬

‫(א) לעניין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים‬
‫לא היה עובד או עובד עצמאי‪ ,‬אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך‪ ,‬כאילו החל‬

                            ‫את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬

‫(ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי‪ ,‬לא יעלה סכום התגמול ליום‪ ,‬שישולם לו‪ ,‬על התגמול המרבי‬
                                                                                           ‫לעובד עצמאי‪.‬‬

                                                                  ‫‪ 274‬א‪ .‬חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה‬

‫מי שבתכוף לפני שירותי במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם בסעיף ‪ ,92‬יהיה שכר העבודה הרגיל‬
‫או ההכנסה הממוצעת לו לעניין סעיף ‪ ,272‬סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו‬
‫לראשונה דמי הפגיעה האמורים‪ ,‬אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת‪,‬‬

                                  ‫המחושבים לפי סעיף ‪ ;274‬סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב‪.90-‬‬

                                                                              ‫‪ .275‬תקנות נוספות ומשלימות‬

‫השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל‪ ,‬חישוב ההכנסה הממוצעת‪,‬‬
‫חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לעניין סעיף‬

                                                                                                          ‫‪.273‬‬

                                                           ‫‪ .276‬תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול‬

‫מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות ‪ 75‬ימים‬                 ‫(א) (‪)1‬‬
‫אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד‪ ,‬או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר‪,‬‬
‫ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול‪ ,‬בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת‬

                                                                          ‫במילואים והוסיף לעבוד;‬

‫(‪ )2‬התשלום כאמור בפסקה (‪ )1‬ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת‬
                                                                          ‫במילואים והוסיף לעבוד;‬

‫(‪ )3‬דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה‪.‬‬

‫(ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬ישלם לו המוסד את התגמול‪.‬‬

‫(ג) בכלל ‪ 75‬הימים‪ ,‬האמורים בסעיף קטן (א)(‪ ,)1‬יובאו במניין גם ימים אלה‪:‬‬

‫(‪ )1‬יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם‪ ,‬אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;‬

‫(‪ )2‬ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו‪ ,‬בין בשכר ובין שלא בשכר;‬

‫(‪ )3‬ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;‬

‫(‪ )4‬ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;‬

    ‫(‪ )5‬ימים אחרים שקבע השר‪.‬‬

‫(ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים‪ ,‬שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד‪ ,‬על אף הוראות‬
                                                                                          ‫סעיף קטן (א)‪.‬‬

‫‪98‬‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109