Page 146 - ספר חוק ביטוח לאומי
P. 146

‫ביטוח לאומי | חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]‬
                                                   ‫פרק ט"ו‪ :‬דמי ביטוח‬

‫(ג) לעניין סעיפים ‪(28‬א)‪ 367 ,364 ,363 ,362 ,312 ,‬ו‪(397-‬א)‪ ,‬דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי‬
                                                                                                   ‫ביטוח‪.‬‬

                                                                        ‫‪ .357‬קביעת דמי ביטוח בהעדר דו"ח‬

‫היה אדם חייב להגיש דין וחשבון כאמור בסעיפים ‪(355 ,342‬א)(‪( ,)1‬א)(‪ )2‬או (א‪ )1‬ו‪(-‬ב) ו‪355-‬א ולא הגישו‪,‬‬
‫רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם‪ ,‬ורואים‬

                    ‫כאילו חל פירעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום‪.‬‬

                                                                       ‫‪ .358‬קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח‬

‫היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על‬
‫הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות‪ ,‬רשאי הוא לקבוע את הסכום‬
‫המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם‪ ,‬ורואים כאילו חל פירעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום‬

                                                                                      ‫שאליה מתייחס הסכום‪.‬‬

                                                                           ‫‪ .359‬השגה על קביעת דמי ביטוח‬

‫(א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור בסעיפים ‪ 357 ,347‬או ‪ ,358‬תימסר לחייב בתשלום‬
                                                                             ‫הודעה על כך בדואר רשום‪.‬‬

‫(ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי סעיפים ‪ 357 ,347‬או ‪ ,358‬חייב הוא לנמק את החלטתו‪,‬‬
                                                                             ‫בהודעה לפי סעיף קטן (א)‪.‬‬

‫(ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א)‪ ,‬רשאי להגיש השגה בכתב על‬
‫הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה‬

                                                                                        ‫– פקיד השגות)‪.‬‬

‫(ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי‪ ,‬והוא בעל ניסיון כמפורט‬
‫להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע‬

                                                                                    ‫לתשלום דמי ביטוח‪:‬‬

                                    ‫(‪ )1‬לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות;‬

                                    ‫(‪ )2‬לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות‪.‬‬

‫(ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך ‪ 30‬ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף‬
                                                    ‫קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה‪.‬‬

                                              ‫(ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה‪.‬‬

‫(ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על‬
                                                                  ‫קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו‪.‬‬

‫(ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום‬
‫שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה‪ ,‬לפי‬
‫המאוחר; פקיד השגות רשאי‪ ,‬מטעמים מיוחדים‪ ,‬להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים‬

                                                                                                 ‫נוספים‪.‬‬

‫(ט) התקבלה ההשגה‪ ,‬תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם לו תומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו‬
                                                                                                  ‫לשלם‪.‬‬

‫(י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי‪ ,‬יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם‬
                                                            ‫ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום‪.‬‬

                                                     ‫‪140‬‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151