Page 151 - ספר חוק ביטוח לאומי
P. 151
ביטוח לאומי | חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]
פרק ט"ו :דמי ביטוח
(ג )4מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג)2
או (ג ,)3לפי העניין; לא שולם החיוב במועד ,ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה כהגדרתם
בחוק פסיקת ריבית והצמדה ,התשכ"א ,1961-עד לתשלומו.
(ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור
בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה.
(ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה).
.370ויתור
(א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי ,על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים
זאת בנסיבות המקרה שיירשמו ,לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי סעיף ,345על קנס לפי סעיף ,356
על קנס ותוספת לפי סעיף 364ועל ריבית לפי סעיף (368ב) ,כולם או חלקם.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) ,רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך ,לוותר מיוזמתו ,על הפרש,
קנס ,תוספת או ריבית ,כאמור באותו סעיף קטן ,כולם או חלקם ,גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף
הקטן האמור ,בהתקיים אחד מאלה:
( )1החייב בתשלום נפטר;
( )2עובד המוסד שוכנע ,על יסוד אישור רפואי ,כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום ,נבצר
ממנו להגיש בקשה כאמור;
( )3החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו" ,בן משפחה" – בן זוג,
הורה או ילד;
( )4החייב מטופל במוסד ,נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל
שימושו בסמים; בפסקה זו" ,מוסד" ו"סם" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול
במשתמשים בסמים ,התשנ"ג;1993-
( )5אם הוויתור הוא על קנס ,תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10%
מהשכר הממוצע ,והחוב שבשלהם הוטלו הקנס ,התוספת או הריבית שולם במלואו;
( )6מי שהשר קבע ,בצו ,לעניין זה.
סימן ה' :הוראות מיוחדות
.371הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח
(א) השר רשאי לקבוע ,הן בדרך כלל והן לסוגים ,הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים
המנויים להלן ,וכוחן יפה על אף הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף 345ב ,ובלבד שלא יחוייבו
בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה
הם המבוטחים:
(( )1א) עובד חלקי;
(ב) עובד לשעה;
(ג) עובד אצל מעבידים שונים;
(ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא;
(ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן;
145
