Page 30 - יא חשוון אמא רחל
P. 30

‫ם אני כמו רבים אחרים‪ ,‬חשבתי שלהיות בעל עסק זה משהו‬              ‫אמא‬
‫קל ופשוט‪ .‬לה היה לי מושג כמה ידע וכישורים צריך כדי לדעת‬
                                                               ‫האתצהיעסלקה‬
‫לנהל עסק כדי שאכן יצליח לפרנס אותנו‪ .‬לתומי סברתי שכל מהג‬

 ‫שצריך זה לקחת הלוואה‪ ,‬לפתוח חנות והופס‪ ..‬הכסף מתחיל לזרום‪.‬‬
‫מסתבר שאני לא היחיד‪ ,‬על פי הסטטיסטיקה ‪ 80%‬מהעסקים‬
‫החדשים נסגרים תוך שנתיים‪ .‬כנראה שעדיין יש מספיק אנשים‬

                           ‫שחושבים שהם יותר חכמים מכולם‪.‬‬
‫גם אני הייתי שכיר הרבה שנים‪ ,‬והיה לי הרבה טענות ומענות על‬
‫המעסיקים‪ ,‬ובשלב כלשהו החלטתי שאני הולך לפתוח עסק בעצמי‪.‬‬
‫התחום שעסקתי בו בשנים האחרונות‪ ,‬היה תחום הריהוט‪ ,‬ולכן‬

                      ‫החלטתי לפתוח חנות רהיטים באזור שלנו‪.‬‬
‫שכרתי מקום‪ ,‬קניתי מלאי‪ ,‬השקעתי הון עתק בפרסום ובמיתוג‪ .‬ואז‬
‫החלה החגיגה‪ ...‬נכנסתי לסחרור של חובות‪ ,‬הלוואות ובנקים‪ ,‬צברתי‬

                      ‫תוך תקופה קצרה חובות של אלפי שקלים‪.‬‬
‫אבל הגאווה המטופשת שלי לא נתנה לי להבין שטעיתי ולעצור את‬
‫הגלגל הנורא‪ .‬לקבל בהכנעה את רצון הבורא‪ .‬אלא המשכתי להאשים‬
‫את כל העולם בכישלון שלי‪ ,‬וכל פעם חשבתי שאני צריך רק לשנות‬

                 ‫משהו אחד‪ ,‬והנה אני מתחיל להרוויח מיליונים‪...‬‬
‫אבל זה כמובן לא קרה‪ .‬הלכתי ושקעתי יותר ויותר בחובות אדירים‪.‬‬
‫עד שפשוט לא יכולתי לצאת מזה‪ .‬הגעתי לשלב שהחזקתי את‬
‫העסק רק כדי שיאפשר לי להחזיק את החובות‪ ,‬כי לעסק הבנקים‬
‫מלווים סכומים גדולים יותר‪ .‬ויש יותר אפשרויות של אשראי‪ .‬אבל‬
‫גם אני ידעתי שיום יבוא וכל זה ייפסק‪ ,‬והקריסה תתרחש בקול רעש‬

                    ‫גדול‪ ,‬ותקבור אותי ואת כל משפחתי תחתיה‪.‬‬
‫באחד הערבים‪ ,‬כשערכתי את סיכום החובות שלי‪ ,‬וראיתי כמה המצב‬
‫שחור משחור‪ .‬הייתי שבור ורצוץ‪ .‬ראיתי את הסוף מתקרב‪ ,‬ידעתי‬
‫שאם לא יקרה נס‪ ,‬תוך חודש חודשיים‪ ,‬אין לי שום סיכוי יותר לגלגל‬
‫את החובות‪ ,‬והבנקים יתחילו לבקש את שלהם‪ ,‬וברגע שהם יבינו‬
‫שאין לי מאיפה להחזיר‪ ,‬הם יבואו לקחת את כל מה שיש לי‪ ,‬ואני‬

                ‫אמצא את עצמי בלי דירה‪ ,‬ובלי גרוש על הנשמה‪.‬‬
‫הסתובבתי סהרורי ולא ידעתי אנא אני בא‪ .‬ואז אשתי יעצה לי לתרום‬

                                           ‫למוסדות קבר רחל‪.‬‬
‫"תעשי מה שאת רוצה‪ .‬תתרמי להם‪ ,‬מה איכפת לי‪ ,‬בין כה אנחנו‬
‫עומדים להתרסק‪ ,‬לפחות שמישהו אחד יהנה מזה‪ "...‬אמרתי‬

                                                    ‫בסרקזם‪.‬‬
‫אבל אשתי לקחה את זה ברצינות‪ ,‬ותרמה כמה מאות שקלים לכולל‬

                                                               ‫‪30‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35