Page 36 - לבחור נכון בנתיבי הזמן - משה שעיו
P. 36

‫‪ | 36‬משה שעיו‬

                   ‫משפחת אולשה‬

‫יום אחד גמלה בליבי החלטה ללכת בבוקר לבית הספר ולא לחזור הביתה אחרי‬
‫הלימודים‪ .‬נשארתי בחצר בית הספר עד הערב‪ .‬כמובן‪ ,‬התחילו לחפש אותי‬
‫וכשמצאו אותי רצו להחזיר אותי הביתה‪ ,‬אך אני כמובן התנגדתי‪ .‬לפתע עבר‬
‫באקראי המדריך יוסף גולדברגר שהיה אחראי על הילדים מטעם עליית הנוער‬
‫וגם הוא ניסה לשכנע אותי לחזור הביתה‪ .‬סיפרתי לו שלא טוב לי‪ ,‬וביקשתי‬
‫להעביר אותי למשפחה אחרת‪ .‬יוסף הקשיב לדבריי בלב רחב‪ ,‬והבטיח שבהקדם‬
‫יעביר אותי למשפחה אחרת‪ .‬לאחר זמן הוא אכן קיים את הבטחתו‪ ,‬וכך הגעתי‬
‫אל משפחת אולשה‪ :‬האם שינדל'ה (שיינה)‪ ,‬האב שלום‪ ,‬הבת הבכורה ציפק'ה‪ ,‬הבן‬

                                                        ‫אליק ובת הזקונים רבקל'ה‪.‬‬

‫לא ידעתי מה מצפה לי בבית משפחת אולשה‪ ,‬אבל קיוויתי לטוב‪ .‬לשמחתי‪ ,‬לא‬
‫התאכזבתי‪ .‬אצל המשפחה הנפלאה הזו הרגשתי בן חורין‪ .‬הם אהבו אותי ואני‬
‫אהבתי אותם‪ .‬קבלת הפנים הייתה חמה ולבבית‪ .‬פגשתי משפחה חמה שמעניקה‬
‫אהבה‪ ,‬והאם שינדל'ה שהייתה אישה חמה ואוהבת גילתה כלפיי הבנה עמוקה‪.‬‬
‫הדבר הראשון שהבטיחה לי היה שתבשל לי מג'דרה כמו שאמא שלי הייתה‬

                                                                             ‫מבשלת‪.‬‬

‫במטבח שלה היה ארון אוויר עם רשת ששימש מקרר מכיוון שלא היה מקרר‪.‬‬
‫בארון היו מונחים פירות‪ ,‬ריבה‪ ,‬מרגרינה וקופסת לחם‪ .‬שינדל'ה אמרה לי שאני‬
‫יכול לקחת פרי ולמרוח פרוסה אם אהיה רעב כי אני ילד גדול ויכול לקחת‬
‫בעצמי כשאני רוצה‪ .‬שימח אותי מאוד שיכולתי לקחת אוכל בעצמי בלי לבקש‪.‬‬
‫התנאים שלי בבית משפחת אולשה היו נאותים‪ :‬היה לי חדר משלי ושולחן‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41