Page 41 - לבחור נכון בנתיבי הזמן - משה שעיו
P. 41

‫לבחור נכון בנתיבי הזמן | ‪41‬‬

                  ‫געגועים וזכרונות‬

‫הקיץ בעטרות היה העונה המועדפת עליי‪ .‬לא אהבתי את החורף כי השרה עלי‬
‫עצבות‪ ,‬בדידות‪ ,‬מחשבות נוגות וגעגועים הביתה‪ .‬הייתי מסתכל אל עבר ההרים‬
‫מסביב וזה היה מעורר בי מועקה‪ .‬היו חבר'ה במושב שהיו מתלוצצים ואומרים‬
‫לילדים‪" :‬אם אתם עוברים את ההרים האלה אתם מגיעים לסוריה"‪ .‬אחי אברהם‬
‫שכה התגעגע הביתה ניסה פעם לצעוד לבדו לעבר ההרים‪ ,‬ולמזלו‪ ,‬אדון שנידוביץ'‬

                                                          ‫החזיר אותו מבעוד מועד‪.‬‬

‫בכל חג הייתה מתחוללת סערה בקרבי‪ .‬החגים היו מחזירים אותי לבית אבא‬
‫ואימא‪ .‬כל חג והייחודיות שלו‪ :‬הגינונים של פסח ‪ -‬שריפת החמץ‪ ,‬אכילת המצה‬
‫וליל סדר כהלכתו; חג סוכות בסוכה‪ ,‬העוגיות הנפלאות שאימא אפתה בחג‬
‫פורים והפירות היבשים והפיצוחים בט"ו בשבט‪ .‬החגים היו עבורי חגיגה לעיניים‬

           ‫ולנשמה‪ ,‬אך בעטרות בשל התקופה לא הקפידו על כל הלכות החגים‪.‬‬

‫פעמים רבות בכיתי כשהייתי לבד‪ ,‬ודמעות רבות זלגו מעיניי‪ .‬אבל לא רציתי‬
‫שאף אחד יראה אותי כי הרגשתי שאף אחד לא יכול לעזור לי‪ .‬געגועיי לאמי היו‬
‫כה עזים‪ ,‬ועוצמתם לא הייתה ניתנת למדידה‪ .‬זאת הייתה השואה הפרטית שלי‬

                                          ‫שעד היום אני נושא אותה בתוכי פנימה‪.‬‬
‫תקופה קשה עברה עלי כשהחליטו להפריד ביני לבין אחי‪ ,‬והעבירו אותו למוסד‬
‫בנהריה‪ .‬לא רציתי שיפרידו ביננו וביקשתי שלא יעשו זאת‪ .‬אולם לרגשות לא‬
‫היה מקום‪ ,‬ומה שהוחלט לא היה נתון לשינוי – אתה פה והוא שם‪ .‬מאוד כאב לי‪,‬‬
‫אך מה יכולתי לעשות?! פעמיים בשבוע כתבתי לו מכתבים כדי לשמור איתו על‬

                                          ‫קשר‪ .‬אולם הניתוק מאחי לא היטיב עמי‪.‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46