Page 42 - לבחור נכון בנתיבי הזמן - משה שעיו
P. 42
| 42משה שעיו
למרות הקשיים והגעגועים הביתה זכורות לי גם חוויות נעימות ממושב עטרות.
זכורה לי היטב הפעם הראשונה שנתנו לי להחזיק את המושכות ולהוביל את
הסוס והעגלה לשדה .הרגשתי שסומכים עליי ונהניתי מכך מאוד.
היינו קוצרים את התלתן ומעמיסים אותו על העגלה .כשהיינו גומרים להעמיס
הייתי מטפס על העגלה ,שוכב על התלתן ומסתכל על השמיים הכחולים עד
שהיינו מגיעים הביתה .לפעמים היו צריכים להעיר אותי כי נרדמתי .הייתי יורד
מהעגלה ,לוקח את הקלשון ,נועץ בתלתן שעל העגלה ומפזר אותו באבוס ברפת.
כל פרה קיבלה את המנה שלה ,והפרות היו במצב הכן לקראת הכניסה לרפת.
הייתי מרים את המחיצה בין החצר לרפת ,והפרות היו מתקדמות בריצה בסדר
מופתי כל אחת למקומה ומתחילות ללעוס את התלתן .שמעתי את הלעיסות של
הפרות וחשבתי לעצמי כמה הן נהנות מהתלתן הירוק.
היה לנו שדה תירס והעבודה הייתה אתגר קשה כי את התירס היה צריך למשוך
מהשורש ,וכשהייתי מסיים את תלישת התירס בית השחי היה אדום ומגרד וזה
לא היה נעים.
חוויה משמעותית נוספת חוויתי ב"פרייה" .לקחנו לשם את הפרה חדוה ,הכניסו
אותה לתוך מתקן שלא אפשר לה לזוז ומאחור הגיח הפר ועלה עליה .למען
האמת ,הרבה לא הבנתי .עמדתי והתבוננתי .לאחר שהפר ירד ממנה שחררנו את
הפרה ולקחנו אותה בחזרה לרפת .לאחר מכן הגיעה החוויה הבלתי נשכחת ובה
ראיתי כיצד פרה ממליטה .המתח בבית היה בשיאו ,בכל רגע נתון הפרה צריכה
להמליט ,והנה הגיע הרגע .הפרה גועה ומתאמצת ,ובעזרת הרפתן שעזר לה יצאה
העגלה לאוויר העולם בשעה טובה .כמובן ,השמחה הייתה גדולה -נולדה עגלה
יפה ובריאה.
אדמת עטרות הייתה סלעית ובשביל להכשיר אותה לזריעה היה צריך לסקל את
הסלעים ואת האבנים בעזרת טרקטור .את האבנים הקטנות הוצאנו בידיים ,וזה
היה מפחיד מאוד כי מדי פעם הגיח מתחת לאבנים עקרב צהוב .אני עבדתי ללא
כפפות ומאוד פחדתי .בכל פעם שהרמתי אבן וראיתי עקרב נרתעתי .זאת הייתה
אחת החוויות הלא נעימות.
