Page 27 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 27

‫מסע חיי | ‪27‬‬

                  ‫שנת ‪1942-1943‬‬

‫בשנת ‪ ,1943‬העיר בה נולדתי‪ ,‬קראו בצרפתית "סוק אל ארבע"‪ .‬מרוחקת מהגבול‬
‫האלג'יראי כ‪ 45-‬ק"מ‪ ,‬העיר כולה הייתה מיושבת צרפתים‪ ,‬יהודים‪ ,‬סיציליינים)‪,‬‬
‫מעט מאוד משפחות עשירות ערביות (שמה של העיר בא מהשווקים שהערבים היו‬

                                                    ‫פותחים כל שבוע ביום רביעי)‪.‬‬
‫שמעתי בשקיקה את סיפוריה של אימא‪ ,‬על המלחמה‪ ,‬על החיילים האמריקאים‪,‬‬
‫על הבית שנחרב ועל מות אחותי (‪ )Aimee‬בשנת ‪ ,1943‬בהיותה בת שלוש‬
‫שנים‪ .‬האמריקאים מקום להפציץ עיר בגבול אלג'יריה (גרדימאו‪,)Gardimaou-‬‬

                               ‫הפציצו בטעות את העיר סוק אל ארבע‪ ,‬שבה גרנו‪.‬‬
‫על המאורעות לפני ההפצצה האמריקאית על העיר שלנו‪ ,‬מות אחותי‪ ,‬ועל קשיי‬
‫המשפחה באותה תקופה‪ ,‬מסופר עי' אחותי אנרייט‪ ,‬הגדולה ממני בעשר שנים‬

                                                                  ‫ואחי הבכור סובר‪.‬‬
‫לאבא ואמא היה בית ליד הדואר המרכזי של העיר‪ ,‬בשנת ‪ 1942‬המצב החמיר ממזרח‪,‬‬

             ‫פלישת הצבא הגרמני לתוניסיה מגבול לוב כבשו את כל מזרח תוניסיה‪.‬‬
           ‫לעומת זאת הצבא האמריקאי התקרב בהפצצותיו בחלק המערבי‪ ,‬מאלג'יר‪.‬‬
‫כך שאבא הרגיש שהוא חי עם משפחתו בין "הפטיש והסדן"‪ ,‬לכן חפר מסביב לביתו‬

                                                         ‫שוחות הגנה מפני הפצצות ‪.‬‬
‫חבר מוסלמי של משפחת נקש בעיר‪ ,‬הציע לאחיו אלפרד (פראג'י) לבוא עם כל‬
‫משפחת נקש לעיר "גרדימאו" ליד הגבול עם אלג'יר‪ .‬חלק מהמשפחה נענתה‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32