Page 28 - מסע חיי - אברהם נקש
P. 28
| 28אברהם נקש
לבקשה ,אחיו של אבא פראג'י היה רווק .הצטרפו גם משפחתו של האח מאיר אשתו
וילדיו וארבעת ילדי האחות הבכורה .משפחה יהודית נוספת בשם עסוס והילדים,
כולם הוכנסו לחדר ענק שנקרא בערבית "דוואר" כולם בערך כשמונים אנשים וטף
גרו בצפיפות נוראית במצב תברואתי נמוך.
הבעל במשפחת עסוס החל לחפור חדר תת קרקעי למשפחתו ,אחריו אבא הכין אף הוא
מחפורת עמוקה באדמה ויצר חדר לילדיו ,אבא ואימא המשיכו לגור מעל המחפורות
עם כל המשפחות היהודיות שבאו מהעיר סוק אל ארבע המופצצת.
אחרי תקופה של שבועות ,אחיו הגדול מאבא (פראג'י) חלה במחלה ושם הוא נפטר,
המסעדה שניהל בעיר סוק אל ארבע נשארה ריקה וללא בעלים.
המצב היה קשה מאוד וההורים החליטו לחזור לעיר ,לבית העזוב .בהגיעם לעיר ראו
במו עיניהם שהבית נחרב כולו בהפצצות של האמריקאים ,התברר עם הזמן שזו הייתה
טעות של האמריקאים .אחותי מספרת שכל הרהיטים וכלי הבית היו מתחת להריסות
והוסיפה שבעזרת האחים הצעירים של אבא שלא עזבו את העיר ,דאגו כל תקופת
העזיבה שלא יבזזו את תכולת הבית ע'י מקומיים או חיילים אנגלים ואמריקאים
שחיפשו בין הריסות הבתים.
אבא עזב את הצפיפות בעיר גרדימאו ,חזר עם משפחתו הביתה -ראה את הבית הרוס.
ההרס היה גדול ,בלית ברירה אבא החל לאסוף ולפנות את הרהיטים ורוב דברי הבית
בעזרת אחיו ,לחנות הצפונית ששימשה כחנות לחומרי בניין -חילק את המקום לשניים
שהמשפחה תוכל לגור במקום .המקום היה צפוף ביותר ואז באה הזמנה מסבא פפר
(אבא של אימא) בעיר אממליף בחלק המזרחי של תוניסיה.
שם השכיר הסבא צריף מאחורי הוילה שלהם ""Vila Ema
לאחר שלושה חודשים כל המשפחה גרה אצל סבי בוילה "אמה".Ema -
החיים בצריף היו קשים וצפופים ,כמעט כל המשפחה נדבקה ממגפת דיזנטריה כולם
הבריאו תודה לאל ,רק אחותי איימה Aimee -בת ה ,3-הייתה במצב קשה מכולם
ונפטרה .אחותי הגדולה אנרייט ,סיפרה שגופתה הועמסה על עגלה רתומה לסוס ,רב
מקומי נלווה לאבא ,יחד הלכו ברגל לתוניס כדי לקבור אותה .בנוסף לכל הצרות האלה
היה פחד מהגרמנים ששלטו על תוניסיה בחלק המזרחי של המדינה.
