Page 9 - Gary Goldstein_Catalog final
P. 9

‫שירה פרידמן‬

                                                          ‫השתאות‬

‫ולאחריו‪ .‬פעולת הציור עצמה‪ ,‬ובמיוחד החזרתיות שבה‪,‬‬          ‫בתערוכה זו מציג האמן גרי גולדשטיין עבודות חדשות‬
‫תורמת לחוסנו הנפשי ומשחררת אותו ממצוקה‪ ,‬ומכאן‬             ‫משלוש השנים האחרונות‪ ,‬שבהן הפן הביוגרפי משמעותי‪.‬‬
‫ה‪ .Well Being-‬כשהציור גמור בוחן גולדשטיין את‬              ‫במכלול העבודות ניכר שחרור מסויים בשפתו הוויזואלית‬
‫עבודותיו ומחפש את משמעותן הנפשית – הוא כותב‬               ‫והכתובה של גולדשטיין; הדחיסות המוחלטת ש ִאפיינה‬
‫״פיענוח״ של הציורים באופן המסביר את הנפש‪ ,‬הוא נובר‬        ‫לעיתים את עבודותיו מתפוגגת‪ ,‬וכך הוא משלב בסדרות‬
‫בנושאים החוזרים ונשנים בציוריו – פרחים‪ ,‬דיוקנאות‪,‬‬
‫סכינים – ודרכם הוא מתוודע אל התת‪-‬מו ּדע שלו‪.‬‬                           ‫גם דפים ריקים ורקעים מופשטים ככתמי צבע‪.‬‬
‫נושאים כמו הלווייתן‪ ,‬החוזר ומופיע בעבודותיו‪ ,‬מובילים‬      ‫קריאה בטקסטים המשולבים בציורים מעידה על‬
‫אותו לזכרונות ילדותו‪ ,‬וכך הוא מגלה את משמעותם‬             ‫ילדות מלאת צער במשפחה שבה ההורים שרדו את‬
‫הסמויה‪ .‬על מוטיב הפרצופים החוזרים בתערוכה הוא‬             ‫השואה‪ ,‬אך נותרו עם זכרונות התופת ורוחות הרפאים‬
‫כותב‪ :‬״הבנתי שבעבודה שלי מסתתר יער של פרצופים‪,‬‬            ‫של אהוביהם‪ .‬גולדשטיין כותב במיוחד על אביו‪ ,‬על הפיוס‬
‫יער דיוקנאות של אנשים שמעולם לא פגשתי‪ ,‬שלכאורה‬            ‫שהוא מאפשר לעצמו לחוות היום עם דמותו של האב‪,‬‬
‫מעולם לא חשבתי עליהם; בו בזמן מעולם לא חדלתי‬              ‫בעיקר לאחר הולדת נכדיו‪ .‬הוא שם לב לצורת ישיבתו‬
‫לחשוב עליהם‪ .‬דמויותיהם מופיעות‪ ,‬משתנות‪ ,‬וחוזרות‬           ‫בזמן הציור‪ ,‬תנוחה המזכירה לו את אביו החייט‪ ,‬הרכון על‬
‫ומופיעות בציור אחר ציור‪ ,‬שנה אחר שנה‪ ,‬בדפי הספרים‬         ‫עבודתו ומשוקע בה‪ .‬האב החייט היה פורם חליפות מתוך‬
                                                          ‫אותו ריכוז שגולדשטיין גילה בעצמו בעת שהוא מפרק‬
                    ‫הישנים שעליהם אני יוצר את עבודותיי״‪.‬‬
‫לא כל העבודות והסמלים זוכים לפיענוח‪ .‬בתערוכה‬                             ‫ספרים ופורם את ִשדרת הספר כהכנה לציור‪.‬‬
‫מוצגים שני מיצבי רצפה שבהם מונחות כריכות ספרים‬            ‫בעבודותיו ממשיך גולדשטיין ומפַתח את עיסוקו‬
‫מצוירות על גבי כוסות‪ .‬אלה‪ ,‬ואלמנטים אחרים בתערוכה‪,‬‬        ‫במילה הכתובה ובספרים‪ ,‬אך חורג מסגנון ״הכתיבה‬
‫אינם עונים במפורש על הצהרת התערוכה כביוגרפית‪,‬‬             ‫האוטומטית״ ופונה לכתיבה נרטיבית‪ ,‬העוסקת בזיכרון‬
‫ובזכותם שם התערוכה בעברית – השתאות‪ .‬ההשתאות‬               ‫ובת ֵקפותו‪ .‬הכתיבה אישית‪ ,‬אסוציאטיבית ובסגנון‬
‫נוצרת גם על ידי התבוננותו האנליטית של גולדשטיין‪,‬‬          ‫מתוודה‪ .‬״הגלים מציפים ומטביעים אותי‪ ,‬מחניקים את‬
‫אשר נותר גם הוא תמה לנוכח דימויים‪ ,‬צורות וצבעים‬           ‫האוויר‪ ,‬את נשימתי‪ .‬אני זקן‪ .‬לא עוד ילד‪ .‬אני מצטמרר‬
                                                          ‫לנוכח הבזבוז‪ ,‬לנוכח הכאב של הזמן ההוא‪ .‬בכל פעם‬
   ‫השבים ומופיעים שוב ושוב‪ ,‬אך אינם מתפענחים לפניו‪.‬‬       ‫שאני נזכר – אינני יכול לשכוח‪ .‬אני אפור‪ .‬עשוי עופרת״‪.‬‬
                                                          ‫בעבודת הסאונד של האמנית אתי בן־זקן הנשמעת‬
                                                          ‫בגלריה מקבלות מילותיו של גולדשטיין מימד מופשט‪,‬‬

                                                                             ‫פרגמנטים של מילים שנפרדו ממשמעותן‪.‬‬
                                                          ‫שמות התערוכה בעברית ובאנגלית מצביעים על‬
                                                          ‫ההתפתחות שאותה חווה גולדשטיין במהלך הציור‬

                                                                                                                 ‫‪9‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14