Page 16 - תוכן מתוקן
P. 16
דווקא מתוך הכאב ניתן לצמוח ולהצמיח .ויניקוט אולי ימליץ על התבוננות דרך
טיפול פסיכולוגי אבל זלדה מציעה לחברתה ,שכנראה ביטאה את הכאב הקיומי הזה
בפניה ,לאפשר לעצמה ,דרך הכתיבה ,להיפגש עם הכאב והפחד .לא רק להסתכל
בעיניהם של "הדובים והאריות" ,אלא גם לשתף אותם ולכלול אותם במעשה היצירה.
במידה ותהיה לי היכולת להתקרב לעצמי ,גם כשברקע נוהמים דובים ואריות ,ואולי
אפילו לאזור אומץ ולתת בידיהם כינורות ,כך תתאחד הנפש עם עצמה ויתברר
ש"מעז יצא מתוק ."...כאבי הלעג והביקורת הרעה ,מתבררים אז כ"חבלי לידה" שרק
קירבו את היחלצותה של הנפש בצורתה הטבעית מתוך הכזב ...ואז אולי תיוולד
האפשרות לבטא ללא בושה את השם שנתנה לו ,לאדם ,כמיהתו ...השם שנתן לו
אלוקים...
§§§
16