Page 178 - ספר_עסק שחור

‫איציק פצצתי‬

‫שמעולם לא נועדו להפוך לכלי נגינה‪" .‬הרבה פעמים כשאני צריך‬ ‫בהופעות ובאלבום יש לך סולו‬
‫השראה או אין לי רעיון מה לעשות‪ ,‬אני פשוט מרים את המבט‬ ‫על משולש‪ .‬מה הכלי הבא‬
‫שאתה רוצה להביא לבמה?‬
‫מסתכל מה יש סביבי‪ .‬זו יכולה להיות למשל עוגיה‪ ,‬ואז אני מקליט‬
‫את עצמי לועס עוגיה ומוסיף את זה לשיר‪ .‬יש דברים כאלה בכמעט‬

‫כל פרויקט שאני עושה‪ .‬באלבום ניגנתי על צרור מפתחות‪ ,‬על‬
‫מנורה‪ ,‬על פינג'אן‪ .‬מתישהו עבדתי על איזה שיר והטוסטר שלי‬
‫עשה דינג‪ ,‬וזה ממש נשמע לי כמו חלק מהשיר‪ .‬אז הלכתי להקליט‬
‫את הדינג של הטוסטר‪ ,‬ואם תקשיב לאלבום הדינג הזה נמצא‬
‫בהרבה מקומות שם‪ ,‬הטוסטר שלי‪ .‬החוכמה היא להיות קשוב מאד‬
‫למה שקורה סביבך ולהגיד לזה כן‪ ,‬ואז קורים המון דברים מגניבים"‪.‬‬
‫"אני ארחיב את השאלה שלך‪ ,‬כי יש לי את הרשות‪ .‬מה הקטע‬
‫לנגן על דברים מוזרים ובצורות מוזרות? יש לי פילוסופיה מאחורי‬
‫זה‪ .‬מצד אחד יש את האלמנט שזה משעשע ומצחיק‪ ,‬ויש מקום‬
‫להומור במוזיקה‪ ,‬לאו דווקא רק במילים‪ .‬אם המוזיקה מצליחה‬
‫לגרום לך לצחוק‪ ,‬זה משהו מאד מיוחד‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬המחשבה‬
‫שעומדת מאחורי זה רחבה יותר‪ .‬גם משולש – שזה כלי שתמיד‬
‫צוחקים עליו בתזמורת‪ ,‬על הנגן שמחכה כל הקונצרט עד לרגע שבו‬
‫הוא עושה דינג – יכול להיות הסולן‪ .‬כל כלי יכול להיות עם ערך‬
‫מוזיקלי אמיתי‪ ,‬גם אם זה לא כלי אמיתי‪ ,‬כי הסיבה שהוא מלהיב‬
‫היא איך שמנגנים על הכלי‪ .‬אני רוצה להאמין שהסולו שאני עושה‬
‫על משולש יכול להיות לא פחות מלהיב מסולו גיטרה עם מיליון‬

‫תווים"‪.‬‬

‫‪178‬‬