Page 21 - 28222
P. 21

‫‪3‬‬

       ‫איך לספר לה שהיא מאומצת‬

‫בשעות הבוקר בתי נעמדה על שרפרף בחדר האמבטיה מול המראה‪,‬‬
‫היא ציחצחה שיניים בזמן שאני אספתי את שערה המלא בגומייה‬
‫צרה‪ .‬היא עשתה פרצופים‪ :‬חייכה‪ ,‬פערה פה‪ ,‬חשפה שיניים‪ ,‬והמשחה‬
‫זלגה מפיה באיטיות שמרטה את עצביי‪ .‬זאת כנראה גם היתה ההבעה‬
‫המנצחת מבין כל ההבעות שניסתה‪ ,‬כי היא השתהתה בה דקה ארוכה‪.‬‬
‫טיפה גדולה של משחת שיניים צנחה לכיור וניתזה על חולצתה‪.‬‬
‫"אופס‪ ",‬היא אמרה‪ ,‬חייכה אליי ומרחה את המשחה על החולצה‪,‬‬
‫ובכך הגדילה את שטח הפנים של הכתם‪ ,‬ואז פתחה את הברז בפראות‬

                                                       ‫ונרטבה כולה‪.‬‬
‫"די!" צעקתי עליה ואחזתי בחוזקה בקוקו שלה‪" ,‬למה הכול תמיד‬
‫צריך להיות מלווה בבלגן ובלכלוך‪ ,‬וצריך להחליף חולצה או לשטוף‬
‫את השיער?!" היא הסתכלה עליי מבוהלת‪" .‬סליחה‪ ,‬אמא‪ ",‬היא‬

                                           ‫אמרה‪" ,‬זה קרה בטעות‪".‬‬
‫"סוף מעשה במחשבה תחילה!" ניסיתי לגייס לטובתי חוכמה‬
‫עתיקה‪" ,‬את מבינה את זה?" שאלתי אותה כשניקיתי את רסיסי משחת‬
‫השיניים מהכיור‪ ,‬השיש‪ ,‬המראה‪ ,‬השיער שלה‪ ,‬החולצה שלי‪ .‬היא‬

                  ‫הינהנה ואמרה‪" ,‬אבל אני לא מבינה מה זה אומר‪".‬‬
‫אני לא יודעת למה אני מרבה ללוות את התפרצויות הכעס שלי‬
‫כלפי בתי בביטויים כמו‪ :‬זאת אותה הגברת בשינוי אדרת‪ ,‬זאב־זאב‪,‬‬
‫אל תסתכלי בקנקן אלא במה שבתוכו‪ ,‬הדשא של השכן ירוק יותר‪.‬‬
‫כאילו לא די לה שקשה לה להבין את הבעות פניי‪" :‬אמא תפסיקי‪ ,‬אני‬

                                ‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26