Page 25 - 28222
P. 25

‫איך להיות אמא מאמצת‬

‫האם הביולוגית‪ ,‬אך עם זאת חוששים לשלומה של בתנו ומבקשים‬
                                       ‫לדלל את תדירות הביקורים‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬מאחר שאת מלווה אותנו לאורך כל הדרך ואנו מעריכים‬
‫את מעורבותך בתהליך האימוץ‪ ,‬נבקש שתהיי נוכחת בביקורים‬
‫הבאים כדי למנוע ככל שניתן מגע עם אנשים שזרים לבתי‪ ,‬גם אם‬

                                           ‫מדובר בדחיית הפגישה‪.‬‬

                                                         ‫בכבוד רב‪,‬‬
                                                  ‫יואב ונעמה סגל"‬

‫עברו כמה חודשים טובים משליחת המייל של הפסיכולוגית ועד‬
‫שהצלחנו למצוא את הרגע המתאים או את האומץ לספר לבתנו את‬

                                                      ‫סיפור האימוץ‪.‬‬
‫רציתי להעלות באוב את האמא הביולוגית‪ :‬להרים ידיים אל על‪,‬‬
‫ליצור סופת ברקים ולזמן אותה לביתנו כפי שמזמנים רוחות מן העבר‬
‫בסרטי מדע בדיוני‪ ,‬שאני ויואב כל כך אוהבים לצפות בהם בשעת‬
‫לילה מאוחרת אחרי שהבנות סוף־סוף נרדמות‪ .‬רציתי לזמן אותה‬
‫ולהתייעץ איתה מהו הזמן הנכון לספר לבתה על האימוץ ואיך לספר‪.‬‬

                                  ‫מה היא היתה רוצה שנספר עליה?‬
‫נדמה לי שסיפרנו לבתי בחופשת חנוכה‪ .‬כנראה ביום האחרון‬
‫לחופשה‪ .‬אני לא זוכרת בדיוק מתי‪ ,‬רק שבאותו היום אני ויואב עמדנו‬
‫במטבח ודיברנו על כך שהגיע הזמן‪ .‬אמרנו את זה כמעט בכל אחד‬

                 ‫מימי החופשה‪ ,‬לכן נדמה לי שזה היה ביום האחרון‪.‬‬
‫שכבנו אני ויואב במיטה שלנו‪ ,‬ובתנו קפצה ממני אליו ובחזרה‪,‬‬
‫"את יודעת מה זאת התמונה הזאת?" שאלתי אותה בלי לתת ליואב‬
‫התראה מוקדמת‪ ,‬הוא הביט בי מופתע למרות שקבענו שהיום נספר‬
‫לה‪ .‬התעלמתי מהמבט המכשיל שלו והצבעתי על התצלום שצילמתי‬
‫בחוף הים בנתניה‪ ,‬שהיה תלוי ברישול על הקיר‪ .‬בתצלום היא נראתה‬
‫כשהיא בת שנתיים וחצי‪ ,‬יושבת על כתפיו של יואב‪ ,‬והם מניפים את‬

                                ‫‪25‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30