Page 28 - 28222
P. 28
נעמה סגל
לקראת אימוץ ילד ראשון" בשירות למען הילד" .איך יודעים מה
תואם את הגיל?" שאלה אז אחת מהמשתתפות ,והעובדת הסוציאלית
חייכה חיוך מלא שיניים גדולות ואמרה" :אין לזה נוסחה ",ואז עברה
במבטה בין המשתתפים כשהיא ממשיכה לחייך ולהנהן ,עד שהוציאה
מכולנו חיוך שכנראה היה אמור להביע הסכמה או הטמעה של החומר
הנלמד .אני חייכתי אליה בחזרה .הסכמתי והטמעתי .תמיד הייתי
טובה בתיאוריה.
הדחף לפנות עם בתי לפסיכולוגית נבע משלוש סיבות עיקריות:
הראשונה ,כדי לספר לה את סיפור האימוץ ,השנייה ,להכין אותה
לאח או לאחות שהאמנו שאנחנו עומדים לאמץ בקרוב — לא ידענו
שהאימוץ של בתנו הקטנה ייקח חמש שנים וחצי — והשלישית,
הרטבות .חשבנו אז שהן על "רקע רגשי" .כל מצב רוח או קושי נראו
לנו על "רקע רגשי" .מובן שהפסיכולוגית ,שמקצועה הוא עולם הנפש
והרגש ,חיזקה את הרגשתנו :כשהיינו בקליניקה ובתי מרחה על בובה
קטנה פלסטלינה חומה וקראה לזה "ח ּום גוף" ,הפסיכולוגית אמרה:
"זה מדהים .היא נותנת לבובה הגנה לעור החשוף שלה ,אולי גם היא
מרגישה חשופה ".כשבתי שרה לבובה בשפה לא ברורה ואמרה שהיא
שרה לה בערבית ,הפסיכולוגית אמרה" :אולי היא זוכרת את האמא
הביולוגית שלה שרה לה בערבית".
"היא לא שרה לה בערבית ,לפי מה שסיפרה לי העובדת
הסוציאלית ",עניתי.
"מעניין ",היא הינהנה וכתבה משהו במחברת שלה.
כשבתי חגגה לבובה יום הולדת ,הפסיכולוגית אמרה" ,זה מדהים
לראות כמה יום ההולדת חשוב לה".
בכל אותם מפגשים שהתקיימו בכל שבוע ונמשכו שנתיים,
ההרטבות לא פסקו .הן קרו פעמיים־שלוש במפגש של 45דקות.
"מתי זה ייפסק?" שאלנו בפגישה המשולשת שכללה אותי ,את יואב
ואת הפסיכולוגית ושנערכה אחת לחודש" .אין לי תשובה לזה ",היא
היתה עונה.
28
