Page 33 - 28222
P. 33
איך להיות אמא מאמצת
העור החומות והמגושמות שלו ,הוא סיפר לי שכשהיה חייל בן 19
והתגורר בחיפה בנווה שאנן ,היו לו שותפים והיה להם חתול שאף
אחד לא האכיל .יום אחד הוא חזר לדירה והיא היתה מלאה בפרעושים
שטיפסו בהמוניהם על רגליו ונראו כמו גרב שחור .החתול ברח .זה
קרה כשהוא חזר לדירה אחרי שבוע ,כי הוא ישב שבעה על אבא שלו.
קטעתי אותו וביקשתי ממנו להפסיק לספר לי על האבא המת שלו:
"אנחנו עוד לא מכירים ,ואני לא עובדת סוציאלית".
בסופו של אותו הערב התנשקנו .אני ניסיתי להכניס את הלשון שלי
לפה שלו כמו שעושים כשמתנשקים ,אבל השיניים שלנו התנגשו ,הוא
היה מצונן ,היה לו קשה לנשום ,הנשיקה הסתיימה מהר ,ואחריה הוא
התעטש בערך שבע פעמים .זאת כנראה היתה הדרך הלא מוצלחת
שלי להתנצל בפניו על הבוטות שלי .כשהגעתי הביתה ,חשבתי לעצמי
שטוב שהפסקתי אותו מלדבר על אביו ,אחרת הייתי מסכימה להיפגש
איתו שוב רק מתוך רחמים .יואב אומר עד היום שהוא לא יודע למה
הוא המשיך לחזר אחריי אחרי המשפט הזה ,ושמדי פעם ,כשהוא נזכר
בזה ,הוא רוצה להתגרש ממני.
לרות אמרתי" :גם אני לא מצליחה .אני עקרה מסיבה לא ידועה".
והיא אמרה" ,נדמה לי שזה יותר טוב ממצב רירית הרחם שלי".
היא טעתה.
כששיחררנו את החתולה מהכלוב אחרי הניתוח ,היא ברחה מאיתנו
מטושטשת ומדדה ,ומאז לא ראינו אותה .את רות זה מאוד הטריד.
אותי כמעט לא" .את חושבת שהיא כועסת עלינו?" היא שאלה אותי,
אני השבתי שהיא כנראה נדרסה.
אחרי פרשת העיקור והגילוי החלטתי לנסות להסתכל עליה
אחרת :לא חלשה ,אלא אמיצה באופן שבו חשפה את עצמה בפניי.
לא גבוהה מדי ,אלא ענוגה וארוכה ובעלת צוואר מעורר קנאה .עשיתי
זאת כי קסם לי הרעיון של חברה לעקרות .כל חברותיי הטובות כבר
היו בהיריון או עם ילדים .רות ,חברת העקרות החדשה שלי ,ואני
33
