Page 34 - 23322
P. 34
הורים יקרים
בעבר ,תהליך הגמילה מהחיתולים היה קצר ופשוט ונעשה בגיל מוקדם .כיום ,עקב
השימוש בחיתולים חד־פעמיים נוחים ועקב ההתחשבות של ההורים ברצונם של
הילדים — תהליך הגמילה מתרחש בדרך כלל אחרי גיל שנתיים ,ואפילו שלוש ,בגיל
שלילד יש חשיבה עצמאית רחבה יותר ומערכת יחסים תקשורתית יותר עם הוריו.
בגילים אלו תהליך הגמילה יכול להיות קל ומהיר ,אם עושים אותו נכון :מחכים שהילד
יביע רצון להיגמל ,נותנים לו להתנסות במשך תקופה באביזרי הגמילה (תחתונים ,סיר,
ישבנון) וממתינים בסבלנות עד שהוא יחליט בעצמו להיפטר מהחיתול .אם להורים
יש סבלנות ,תהליך כזה יכול לקרות אפילו אחרי גיל שלוש ,ואז ,כאשר הכול כשורה,
הילד יכול להיגמל כמעט בלי “פספוסים״ ,מאחר שהוא רצה בתהליך והוציא אותו
אל הפועל מבחירה ,כאשר היה מוכן וכשיר לכך רגשית ופיזית.
עם זאת ,רבבות הורים וילדים חווים תהליך גמילה אחר ,קשה ,ארוך ו ...מסריח ,ואחת
הסיבות השכיחות לקושי בתהליך היא מערכת היחסים של ההורים עם הילד.
שני פרמטרים בלבד נחוצים לצורך הגמילה :בשלות אורגנית של הפעוט ושיתוף
פעולה עם הוריו.
הבשלות האורגנית היא היכולת של הפעוט לזהות תחושה פיזית של לחץ בשלפוחית
השתן (או בקיבה) ,להבין כי הפיפי/הקקי עומד לצאת ולעצור את מה שמעסיק אותו
באותו רגע ,לקום וללכת לשירותים.
רוב הקשיים בתהליך הגמילה וה״פספוסים״ אינם נובעים מחוסר בשלות אורגנית
של הפעוט ,אלא מקושי או מסירוב של הפעוט לשתף פעולה.
כאשר ילד עובר את תהליך הגמילה בקצב שלו ,כאשר הוא פנוי רגשית להכיר את
התחושות הפיזיות שאינן מוכרות לו ,כאשר אין בסביבתו מי שידחק ויאיץ בו ,התהליך
יהיה שלם.
אלא שכמו בסיפור על קסם ,הורים רבים מתלהבים מניצני ההתעניינות הראשונים
של הילד בגמילה ,או שעומד בפניהם תאריך יעד של כניסה לגן ,והם מתחילים
להאיץ בילדים .ההאצה הזאת ,הלחץ הזה (גם אם הוא נעשה בנעימות) ,פוגמים
ביכולת של הילד לשתף פעולה.
נסו להיזכר כמה סבלנות היתה לכם כשהילד למד ללכת ,כשלמד להחזיק בעצמו
בקבוק או לאכול במזלג ...לא היתה לכם בעיה לחכות שילמד את אלה בקצב שלו.
