Page 330 - Step and repeat document 1
P. 330

‫הלשו‬  ‫‪mipe`bd zenkqd‬‬  ‫שמירת‬

‫‪ opiqxb‬בתורת כהני ריש פרשת בחוקותי )דברי כ"ד ט'( זכור את אשר עשה ה' למרי כו'‪,‬‬
‫יכול בלב‪ ,‬כשהוא אומר השמר בנגע כו'‪ ,‬הרי שמירת הלב אמור ומה אני מקיי זכור‪,‬‬
‫שתהא שונה בפי ‪ ,‬עיי ש ‪ .‬והנה נודע כי הרמב" ז"ל בספר המצוות במצוות עשה שהוסי על‬
‫מני הרמב" ז"ל‪ ,‬כתב במצוות עשה ז' ש ‪ ,‬שהיא מצות עשה ממש )כמו מצות עשה דזכירת‬
‫שבת ויצ"מ ודעמלק( לזכור עונש מרי בפה למע להשמר מעו לשו הרע על ידי זה‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

                                                ‫וכ כתב בפירוש התורה פרשת תצא‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

‫‪ dxe`kle‬דברי התורת כהני הנ"ל צרי עיו במה שאמר דמהישמר הנ"ל נפקא ל לשמירת הלב‬
‫על זכירת מעשה מרי ‪ ,‬שהרי נודע דעיקר ה קרא הוא לל"ת על קוצ בהרתו‪ ,‬וכדאיתא‬
‫בשבת קל"ג‪ .‬ובמכות כ"ב‪ .‬ובספרי במקומו‪ ,‬עיי ש ‪ .‬וא נאמר דהתורת כהני פליג באמת על‬
 ‫הספרי הנ"ל בזה‪ .‬א כ צרי עיו לכאורה על הרמב" ז"ל הנ"ל‪ ,‬שהביא דברי התורת כהני‬
‫הנזכר להלכה‪ ,‬וכמו שכתבתי‪ .‬וקצת היה אפשר לומר‪ ,‬דבאמת הרמב" ז"ל לטעמיה דמצוות לא‬
‫תעשה ש"ח לא מנה כלל ללאו דהישמר ללאו בפני עצמו לקוצ בהרתו‪ ,‬רק דנפקא ל מלא יגלח‬
‫דכתיב בנתקי )ויקרא י"ג ל"ג( עיי ש ‪ ,‬וא כ שפיר יש לומר לדידיה דעיקר קרא דהשמר הוא‬

                                                         ‫למעשה מרי ‪ ,‬וכהתורת כהני הנ"ל‪.‬‬

‫‪ yie‬לומר ג כ דלפי זה דמשו הכי לא מנה הרמב" ז"ל למ"ע הנ"ל כלל‪ ,‬דסבירא ליה דהתורת‬
‫כהני הנ"ל הוא דלא כהילכתא מהספרי והש"ס דיל הנ"ל דנפקא ל מהישמר לקוצ בהרתו‪.‬‬
‫ולטעמיה בזה‪ ,‬דחשיב ליה ללא תעשה בפני עצמו בלא תעשה ש"ח‪ ,‬עיי ש )וא דבסו הלכות‬
‫טומאת צרעת הביא ש ה קרא דהשמר וזכור כו'‪ ,‬וסיי על זה הרי הוא אומר‪ ,‬התבוננו מה אירע‬
‫למרי כו'‪ ,‬ולקתה בצרעת כו'‪ ,‬עיי ש ‪ ,‬יש לומר דלדידיה לאו לעשה גמורה הוא באמת‪ ,‬רק‬
‫להתבוננות בלב בלבד כתוב בתורה כ ‪ ,‬וכמו שכתב הרי הוא אומר התבוננו כו' ודלא כהתורת‬

                                                                                 ‫כהני הנ"ל(‪.‬‬

‫`‪ j‬מדברי הרמב" ז"ל בלא תעשה ש"ח הנזכר‪ ,‬נראה דג לדידיה עיקר קרא דהשמר‪ ,‬ודאי‬
‫לקוצ סימני טומאה הוא‪ .‬רק דהו"ל כעי פרט וכלל ללא תעשה דלא יגלח‪ ,‬עיי ש ‪ .‬רק‬
‫יש לומר דעיקר דברי התורת כהני הנ"ל אסיפא דקרא הוא דקא סמי ‪ ,‬דכתיב נמי ש תשמרו‬
‫לעשות וסמי ליה זכור כו'‪ ,‬ומסמוכי דרשינ ליה על זכירת מעשה מרי בפה ג כ )ויש לומר‬
‫דדרשינ להו איפכא דזכור בלב‪ ,‬ומלעשות ג בפה דעקימת שפתי הו"ל כמעשה בזה( וא על‬
‫גב דמלעשות נפקא ל בשבת ש ובספרי הנ"ל דעושה הוא בסיב כו' )כ הגיה הגר"א ז"ל ש ‪,‬‬
‫ואתי שפיר דמוקי ליה רבא בשבת ש כר"ש‪ ,‬דסת ספרי ר"ש( יש לומר דמלעשות קמא דכתיב‬
‫נמי בה קרא לשמור מאוד ולעשות שפיר נפקא ל לה דעושה בסיב כו'‪ ,‬ומלעשות בתרא הנ"ל‬

                                                                                    ‫לכדאמר ‪.‬‬

‫`‪ j‬למה שכתבו התוספות בשבת קל"ב‪ :‬ד"ה האי עשה‪ ,‬דחד לעשות אתי לעשה דקוצ בהרתו‬
‫)ועיי ש בהגהות רש"ל ז"ל בזה( א כ נסתר לכאורה מה שכתבתי‪ ,‬אלא דבאמת כבר נודע‬
‫מה שכתב המשנה למל ז"ל בפרק י' מהלכות טומאת צרעת הלכה ה' דלר' אשי בשבת קל"ב‪:‬‬
‫נראה דסבירא ליה דאי עשה בקוצ בהרתו עיי ש )וכ נראה מדר' אשי ש קל"ג‪ .‬דסבירא ליה‬
‫דמילה שלא בזמנה אינה דוחה לעשה ולא תעשה‪ .‬ועיי ש במהרש"א ז"ל בתוד"ה האי עשה‬
‫הנ"ל ]ובספר[ ב אורי ז"ל ]לר' אורי מיללער תרכ"א[ ש ‪ .‬ולרבא דנפקא ל הת מלבדו יש לומר‬
‫דסבירא ליה באמת דאיכא ג עשה בקוצ בהרת‪ ,‬ואתי שפיר דאיצטרי קרא ביו"ט‬
   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334   335