Page 71 - Step and repeat document 1
P. 71

‫‪dl‬‬  ‫חיים‬  ‫‪oiyr - dgizt‬‬                            ‫חפץ‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ט"ו(‪ְ .‬כּגוֹן ֶשָׁר ָאה ֶאת ֲח ֵברוֹ ֶשִׁדּ ֵבּר אוֹ ָע ָשׂה ַמֲע ֶשׂה‪ְ ,‬וֵישׁ ַבָּדּ ָבר ַהֶזּה‬
‫ְל ָשׁ ְפטוֹ ְל ַצד ַהטּוֹב וּ ְל ַצד ַהְזּכוּת אוֹ ְל ֶה ְפכּוֹ‪ֲ .‬א ִפלּוּ ִאם הוּא ִאישׁ ֵבּינוֹ ִני‪,‬‬
‫ִנ ְת ַחַיּ ְבנוּ ִמן ַהתּוָֹרה ְבּ ִמ ְצַות ֲע ֵשׂה ַהזּוֹ ָלדוּן אוֹתוֹ ְלַכף ְזכוּת‪ְ) .‬ו ִאם‬
‫ָה ִאישׁ ַההוּא ְיֵרא ֱא ֹל ִקים ‪ִ -‬נ ְת ַחַיּ ְבנוּ ָלדוּן אוֹתוֹ ְלַכף ְזכוּת‪ַ ,‬גּם ִכּי‬

          ‫‪miig min x`a‬‬

‫זכות‪ ,‬רק מדה טובה בעלמא‪ .‬וכן ברמב"ם בפרק ה'‬       ‫קע"ז‪ ,‬עיין שם שכתב‪' :‬ובכלל זה גם כן‪ ,‬שיתחייב‬
‫מהלכות דעות בהלכה ז'‪ ,‬שמונה זה בין מדותיו של‬      ‫שידין את חבירו לכף זכות‪ ,‬ולא יפרש מעשיו ודבריו‬
‫תלמיד חכם‪ ,‬ומשמע דהוא רק מדה בעלמא‪ ,‬התם‬           ‫אלא לטוב'‪ .‬והיא מימרא מפורשת בשבועות בריש‬
‫איירי גם כן בכהאי גוונא‪ .‬ותדע‪ ,‬דהא העתיק שם‬       ‫פרק שבועת העדות )ל'‪ ,(.‬והיא נזכרת בסמ"ג גם כן‬
‫לשון המשנה דאבות 'הוי דן את כל אדם לכף זכות'‪.‬‬     ‫ובסמ"ק‪ ,‬שדבר זה נכלל במצות עשה ד"בצדק" וכו'‪.‬‬
‫אבל אנן איירינן באיש שאני מכירו שאינו רשע‪ ,‬רק‬
                                                  ‫‪ mbe‬הרבינו יונה בספרו שערי תשובה )מאמר רי"ח(‪,‬‬
           ‫מן הבינונים‪ ,‬שם הוא חיובא דאורייתא‪.‬‬    ‫כתב שהיא מצות עשה דאורייתא‪ .‬וממנו‬
                                                  ‫העתקתי כמעט כל דברי שבסעיף זה שבפנים‪ ,‬וזה‬
‫‪ ,di`xde‬מהרמב"ם גופא‪ ,‬בספר המצוות במצוה‬           ‫לשונו‪' :‬והנה‪ ,‬אם תראה אדם אשר ידבר דבר או‬
‫קע"ז הנ"ל‪ ,‬כתב בהדיא‪' ,‬ובכללם גם כן‬               ‫יעשה מעשה‪ ,‬ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד הטובה‬
‫שיתחייב שידין את חבירו לכף זכות'‪ .‬מלשון‬           ‫ולצד הזכות‪ ,‬אם האיש ההוא ירא אלקים ‪ -‬יתחייב‬
‫'שיתחייב' משמע בהדיא דאיירי בכל אדם‪ ,‬דהתרי"ג‬      ‫לדון אותו לכף זכות על דרך אמת‪ ,‬גם כי קרוב ונוטה‬
‫מצות נאמרו לכל ישראל‪ .‬וראה כי דברינו אמת‪,‬‬         ‫הדבר יותר לכף חובה )וכן כתב הרמב"ם בפרק א'‬
‫דבמשנה דאבות וכן ברמב"ם הלכות דיעות הנ"ל‪,‬‬         ‫דאבות )מ"ו( במשנה 'והוי דן את כל אדם לכף זכות'‪,‬‬
‫דאיירי במדות‪ ,‬נאמר‪ ,‬והוי דן את 'כל אדם' לכף‬       ‫עיין שם(‪ ,‬ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא‬
‫זכות‪ ,‬ובמימרא דשבועות הנ"ל ובספר המצות הנ"ל‪,‬‬      ‫ופעמים יכשלו בו ‪ -‬יש עליך להטות הספק ולהכריעו‬
‫דאיירי בביאור המצות עשה דבצדק וכו'‪ ,‬נאמר‪ ,‬והוי‬    ‫לכף זכות‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל 'הדן את חבירו לכף‬
‫דן את 'חבירך' לכף זכות‪ ,‬חבירך משמע שאתה מכירו‬     ‫זכות ‪-‬המקום ידינוהו לכף זכות'‪ ,‬והיא מצות עשה מן‬
                                                  ‫התורה שנאמר "בצדק תשפוט עמיתך"‪ .‬ואם הדבר‬
                                     ‫שאיננו רשע‪.‬‬  ‫נוטה לכף חובה ‪ -‬יהיה הדבר אצלך כמו ספק‪ ,‬ואל‬
                                                  ‫תכריעו לכף חובה‪ .‬ואם האיש ההוא רוב מעשיו‬
‫‪.mipte` 'gd lka epiid ,'xaer'c mipta epazky dne‬‬   ‫לרוע‪ ,‬או בחנתו כי אין יראת אלהים בלבבו' וכו'‪ ,‬עיין‬
                                                  ‫שם‪ .‬וכן כתב הרמב"ם בפרק א' דאבות במשנה הנ"ל‪.‬‬
‫ומפני שבכאן הוא קשה קצת להבין מפני מה‪,‬‬
‫לכן אבאר בעזרת השם יתברך‪ .‬הנה בלשה"ר‬                               ‫ולכן כתבתי בפנים 'מן הבינונים'‪.‬‬
‫ורכילות‪ ,‬ובפניו ובשלא בפניו‪ ,‬פשוט דשייך מצות‬
‫עשה זו‪ .‬וכן בין על שקר ובין על אמת‪ ,‬בודאי שייך‬    ‫‪ l`e‬יתפיס ]יתפוס[ עלי הקורא לאמר‪ ,‬שבוודאי‬
‫גם כן מצות עשה זו‪ ,‬כי באמת אנו רואין בעינינו‬      ‫הרמב"ם חולק על רבינו יונה והסמ"ג והסמ"ק‪,‬‬
‫מחוש הנסיון שכמה וכמה סיפורים מן הלשה"ר‬           ‫וסובר שהוא רק מדה בעלמא ולא מצות עשה‪,‬‬
‫והרכילות איננו שקר מוחלט‪ ,‬ואף על פי כן נשתנה‬      ‫והראיה‪ ,‬שהרמב"ם כתב שם בסוף מאמרו במשנה‬
‫כמה פעמים מאמיתת המעשה‪ ,‬לדברי המספר‪ ,‬מהיפך‬        ‫הנ"ל 'שהוא מדרכי החסידות'‪ .‬דזה אינו‪ ,‬דהרמב"ם‬
‫להיפך‪ ,‬שכמה פעמים מתחיל המספר לסדר את דברי‬        ‫איירי שם‪ ,‬באדם שאין אני מכירו אם הוא צדיק אם‬
‫הלשה"ר או הרכילות מאמצע הדיבור או המעשה‪,‬‬          ‫רשע‪ ,‬לזה בודאי אין אני מחויב מן התורה לדונו לכף‬
‫ואינו מסדר מה שהיה קודם לזה‪ ,‬ועל ידי זה נשתנה‬
‫כמה פעמים הענין לגמרי )כמו שכתב אחד מן‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76