Page 301 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה‬

‫מאוחר‪ ,‬כדי שי פיק ה ופר לתק באותו יו ויוכלו לקרוא ב פר תורה הזה‬
‫לשבת‪375.‬‬

‫כתפ הופיבי היום חי!‬

‫הוראת הוראה היתה אצלו בכובד ראש ואחריות כזו‪ ,‬אבר יפר שהגיע לרבינו‬
‫בצאתו מהישיבה וביקש לשאול שאלה ואמר בדבריו שזו שאלה שנוגעת לדיני‬
‫נפשות‪ .‬כששמע רבינו כ ‪ ,‬אמר לו‪ ,‬א"כ המקו לשאלה זו אינו ברחוב‪ ,‬ועלה‬
‫איתו חזרה לחדרו‪ ,‬ש הוריד את הכובע‪ ,‬ש ידו על מצחו לשמוע היטב את‬

‫השאלה‪.‬‬
‫מהאי טעמא לא אהב ששואלי באי ע כמה שאלות‪ .‬הוי מעשה באבר‬
‫שהתלווה אליו לרכב בדרכו מברית לבית וג בדרכו לישיבה ושאל שאלה‬
‫הלכתית ורבינו ענה‪ ,‬ואז שאל בעני נו ורבינו ענה‪ ,‬וכשהתחיל ע השאלה‬
‫השלישית‪ ,‬לא ה כי רבינו לענות‪ ,‬באמרו‪ :‬מה היית עושה א רבי שלמה‬
‫זלמ לא היה כא ?‪ 376‬כ מ פר ג רבי יעקב וינגולד‪ :‬הייתי איתו פע בשמחת‬
‫נישואי ולפני החופה התקבצו ביבו אברכי ות"ח רבי ‪ ,‬ובזה אחר זה שאלו‬
‫שאלות בהלכות שונות ו וגיות‪ .‬אחרי זמ מה אמר לשואלי נו פי באותו‬
‫מעמד‪ ,‬בענוות ח ויראת הוראה ב יטונאות‪ .‬די‪ ,‬מ פיק כבר הוריתי היו ‪,‬‬
‫)ולפעמי אמר ברמז‪ ,‬מחר יש ג יו ‪ ,‬כאומר תוכל לבא מחר לשאול עוד(‬

‫ונמנע מלהשיב בשאלות הלכתיות‪.‬‬
‫כידוע לד מזה שמביטי עליו בעשרה עיני ועושי תילי תילי של‬
‫הנהגות מכל דרכיו‪ .‬בשבת שבע ברכות לנישואי הג"ר ישראל בירנצוויג חת‬
‫אחותו הצעירה מרת שרה הינדא פראג‪ ,‬ישב רבינו בחוג המשפחות והרגיש‬
‫כמוב ניחוח כבביתו‪ .‬ב עודות השבת ישבו איתו האורחי ‪ ,‬משפחת החת‬
‫נרגשי ‪ ,‬לא פשוט הוא לשבת בד' אמותיו של גאו ישראל וניצלו את ההזדמנות‬

‫הנדירה לדבר איתו בלימוד ובהלכה‪.‬‬
‫לפתע נשפ לידו משהו על הרצפה ומיהר לקחת מטאטא שהיה מונח‬
‫ש והחל בפשטותו וענוותנותו לטאטא‪ ,‬לפתע נעצר והניח המטאטא בצד‪,‬‬

‫‪ .375‬מפי רבי יחיאל מנדל ו ‪.‬‬

‫‪ .376‬מפי עד ראיה‪ ,‬המוהל רבי חיי מילר‪287 .‬‬