Page 67 - alef
P. 67
גאון ישראú פרק ד | כי האיש הולך וגחל
ראהו מבר ,ושאלו לפשר הדבר ,והשיב הגרא"ז שלפני ימי פורי נכנ
לביתו הרב מברי ק הגרי"ז הלוי ,שהגיע אז לאר ,ולאחר שכבדו בכו תה
ראהו מבר ברכה אחרונה ,לתמיהתו על כ ,השיבו הגרי"ז שהוא נוהג בזה
כאביו הגר"ח הלוי שביר ,יי הגרא"ז ,א כ הדבר שמורי ורבי הגר"ח נהג
כ ,הרי א אני אנהג כ .
כש יפר זאת רבינו הו י וציי שכאשר שמע את זאת מפי רבו שינה א
הוא ממנהגו והתחיל לבר ברכה אחרונה לאחר שתיית כו קפה או תה,
שכ א רבו יכול היה בגיל כה מבוגר לשנות ממנהגו שנהג כל ימיו א עליו
לעשות זאת57.
"דשות היה לי לשתדך"
בהזדמנות יפר על עוצ ענוותנותו של הגרא"ז ומ ירותו לתלמידי .היה
זה בימי חול המועד פ ח ,בבית רבו ישבו אורחי רבי בה תלמידי חכמי
ידועי וע קו בדברי תורה .אחד הנוכחי ב ישיבה בעל כשרו השתת א
הוא בשיח החכמי שדנו ב וגיא של "נבלה מחיי " והביא ראיה לנידו מדברי
הגמרא במ כת חולי .
שמע הגרא"ז את דבריו ומיהר לומר "דברי נפלאי ממש" והמשי להפליג
בשבח הדברי שהשמיע .לאחר שיצאו כל האורחי ניגש אליו הבחור ו יפר
כי חש אי נוחות מהשבחי שהעתיר עליו ,כיוו שהדברי שאמר מבוארי
בש" .בשעה שאמרתי את הראיה ,אמר הבחור רציתי להו י את המקור
לדבר ,א בטר ה פקתי הפליג הרבי בשבח העני .
"מכיר אני את דברי הש" " -אמר לו הגרא"ז" ,אלא שאתה בחור צעיר
ועלי למצוא שידו הגו " ומכיוו שהיה כא ציבור גדול של תלמידי חכמי ,
היה חשוב לי לשבח את דברי בפרה יה ,כ יוכל הדבר להיות ל לעזר.
ה ביר רבינו את עמקות ה יפור ,צא וראה עד כמה לא השגיח הגרא"ז על
כבודו האישי ,שהרי יתכ מאוד שאחד הנוכחי ידע א הוא את דברי הש"
ועלול היה לחשוב שהגרא"ז לא ידע ,אול הגרא"ז לא חשש לזה כלל ברצונו
לגדל את תלמידו58.
.57בדר ע חיי ח"ב עמ' .461
.58במחיצת ח"ב עמ' 53 .141
