Page 319 - 14322
P. 319
להילחם או לברוח |319
"כן ,טוב ,עכשיו אני יודע .אילו הייתי עושה את זה כמו שצריך
בפעם הראשונה ,המחשבה על נישואים לא היתה גורמת לביצים שלי
לסגת בחזרה לתוך הגוף שלי".
בדיוק לגמתי מהתה הקר שלי ,והוא ניתז מפי מהשוק ומהצחוק
שהכו בי .ליאו הטה את ראשו לאחור וצחק צחוק עמוק וצלול ,ואני
השתעלתי וצחקתי איתו .כשנרגענו והצחוק התרכך ונמוג ,ליאו נתן לי
מפית לנגב את התה מהסנטר שלי.
בדיוק חלקנו חיוך כשהרגשתי מבט מבעיר את לחיי.
זאת היתה הרגשה מוכרת.
עקבתי במתח אחרי מקורה ,ונשימתי רעדה כשראיתי את קיילב
עומד באמצע השביל .לא הייתי צריכה לתהות כמה זמן הוא עומד שם,
מפני שהזעם בפרצופו גילה לי שהוא הספיק לחזות ברגע הידידותי
שלי עם ליאו.
"קיילב ".קולי נשמע צרוד ומופתע .כיחכחתי בגרוני וקמתי,
והרגשתי שגם ליאו קם .הוא התקרב אלי ,כמעט כאילו ניסה לגונן
עלי" .אה ,מה אתה עושה פה?"
"סטלה אמרה לי שאת אוכלת את ארוחת הצהריים שלך בגנים
כשמזג האוויר יפה".
לעזאזל ,סטלה.
עיניו הקרחוניות התמקדו לפתע בליאו.
"אה ...זה הידיד שלי ליאו .ליאו זה ה ...זה קיילב".
נחיריו של קיילב התרחבו כשהכרתי ביניהם ,וקיללתי את עצמי
על שסיפרתי לו שליאו הוא מי שרציתי לצאת איתו כשחשבתי שהוא
לא חוזר מסקוטלנד.
"נחמד להכיר אותך ".ליאו צעד קדימה והושיט את ידו.
קיילב הסתכל על ידו כאילו הוא חולה צרעת.
העוויתי את פני.
אבל ליאו ,קר רוח להפליא ,פשוט שמט את ידו" .או שלא ".הוא
משך בכתפיו כאילו לא אכפת לו ,והחלטתי שזה רק גרם לי לחבב
אותו עוד יותר.
