Page 316 - 14322
P. 316
| 316סמנתה יאנג
מוכנה לשמוע את קולו .מאחר שכל אותו הבוקר שיכנעתי את עצמי
שאני מוכנה להתמודד עם הפחדים שלי ,באמת לא היתה לי ברירה
אלא להתקשר לתא הקולי של המשרד שלי.
"יש לך שלוש הודעות חדשות".
הקשבתי בחוסר סבלנות לשתי ההודעות הראשונות מהלקוחות
שלי ,ואז הרגשתי כאילו ליבי עוצר למשמע קולו העמוק .הוא נשמע
עצבני.
"אווה ,איפה את? ביקרתי בדירה שלך בשבת וראשון ...אנחנו
חייבים לדבר .תתקשרי אלי מיד".
הקשבתי שוב להודעה של קיילב .לא ידעתי שאפשר להרגיש כל
כך הרבה רק מהאזנה לקולו של אדם אחר .לא רציתי לנחש למה
קיילב רצה לראות אותי ,זה היה משחק מסוכן מדי ,אז סירבתי להניח
לעצמי לחשוב על זה.
בכל זאת ,הקשבתי להודעה בפעם השנייה והשלישית ,חיטטתי
בפצע שבליבי כשקולו הרעים באוזני.
"הכול בסדר?" פרד קרא אלי.
לא ,חשבתי .לא ,הכול לא בסדר.
אבל יום אחד יהיה בסדר.
סגרתי את הנייד שלי.
יהיה בסדר .כי אין שום אפשרות אחרת.
חרף כל מאמצי לא יכולתי להוציא את קולו של קיילב מהראש,
והתייסרתי בניסיון להבין אם כדאי לי להחזיר לו טלפון .גם בזמן
שישבתי בבית הקפה השקט עם לקוח ,לא הייתי מרוכזת לגמרי בשיחה
על שיפוץ הדירה הקטנטונת והאופנתית שלו .חלק בי עוד דן בבעיה
של קיילב .שאפגש איתו ואניח לו לומר את מה שיש לו לומר ,כדי
שאוכל להמשיך בחיי? או שאחליט שלא מגיעה לו ההזדמנות הזאת,
ואוציא אותו מחיי לגמרי?
מאחר ששתי האפשרויות עוררו בי בחילה ואי־ודאות ,זאת היתה
החלטה מאוד קשה.
