Page 312 - 14322
P. 312
| 312סמנתה יאנג
הוא השתתק לרגע ,ואז נאנח עמוקות" .בלי לשקוע".
"בלי לשקוע".
"פשוט ...הרפר דאגה שאולי משהו שהאיש הזה אמר עלול לגרום
לך נזק רגשי רציני".
הדאגה שהרפר הביעה כלפי היתה דומה לדאגות שלי לגביה ,איך
היא תתאושש מהתקיפה של וינס .לא רציתי שהוא יש ֶנה אותה .והיא
לא רצתה שקיילב ישנה אותי .אבל זה היה בלתי נמנע .בכל זאת,
כשעמדתי קפואה בפינת הרחובות ו ֹול ַנט ו ּביק ֹון ,נמלאתי נחישות עזה.
"לא ".ניענעתי את ראשי והבטתי סביבי בהלם" .אני לא אניח ְלמה
שהוא אמר להרוס את כל הדברים הטובים שהוא עשה .הוא ...הזמן
שביליתי איתו ...הוא העיר אותי ,דוד דיוויד .ניק גרם לי לפחד לבטוח
באנשים — פחדתי למצוא מישהו ראוי להקים איתו משפחה .אבל אני
רוצה את הדברים האלה .ככל שמפחיד אותי לנסות להשיג אותם ,ככל
שאני מפחדת שמישהו יפגע בי שוב ,אני מוכרחה להאמין שיש מישהו
שיאהב אותי .ראיתי את זה קורה .ראיתי את זה איתך ועם פרן ,ג'ייסון
וג'יליאן ,פטריס ומייקל ,סטלה ואיאן — לעזאזל ,אפילו אמא ואבא
בדרכם המוזרה".
"אני שמח לשמוע את זה ",אמר דוד שלי בשקט" .המחשבה
שתישארי לבדך מדאיגה אותי".
לא רציתי להישאר לבד עוד.
העובדה שהגבר שרציתי להיות איתו לא רצה אותי הכאיבה לי,
ויכולתי להרגיש את גרוני מתכווץ בכאב לנוכח הרגשות שעלו בי,
אבל נשמתי עמוק וחיפשתי שלווה.
"אווה?"
"אני בסדר ",אמרתי בקול חנוק" .כלומר ,אני אהיה בסדר .בסופו
של דבר".
הוא השתתק לזמן כה ארוך עד שחשבתי שהשיחה התנתקה,
אבל אז הוא אמר" ,כולנו מפחדים ממשהו ,מתוקה .זה תלוי בנו אם
נישאר ונילחם בפחד ...או אם נברח ונתחבא מפניו .אני שמח שאת לא
מתכוונת להמשיך להתחבא .את חייבת להבטיח שתפסיקי להתחבא".
