Page 307 - 14322
P. 307
28
קיילב התקשר.
חמש דקות אחרי שהמונית החלה לנסוע ,הנייד שלי צילצל .הרפר
ראתה את המבט הפצוע על פני ,ומיד לקחה ממני את המכשיר וחסמה
את המספר שלו .לאחר מכן היא מסרה לנהג את הכתובת שלה ,למקרה
שהסקוטי יחליט לבוא אלי לביקור מיידי.
הרגשתי תשושה כשעלינו במדרגות לדירה של הרפר .הגפיים
שלי היו כבדות ,העיניים נפוחות ,וקר ַבי חוו רעידת אדמה פנימית.
הרגשתי כמעט כמו בגיל חמש־עשרה ,כשהייתי במכונית עם אמא
שלי ,ומישהו נכנס בנו בצומת .לזמן־מה אחר כך הגוף שלי עדיין היה
מזועזע מהמכה .ככה הרגשתי עכשיו.
הנייד שלי שוב צילצל בתיק ,והרפר ניענעה את הראש כשנעצתי
בה עיניים פעורות בבעתה" .זה לא יכול להיות ",היא אמרה" .חסמתי
אותו".
הוצאתי את הנייד שלי מהתיק והעוויתי את פני .זאת היתה סטלה.
לא הייתי במצב רוח מתאים לשיחת עבודה ,אבל גם לא יכולתי
להתעלם משיחה מהבוסית שלי" .סטלה?" עניתי ,בתקווה שאני
נשמעת נורמלית.
"מקרה חירום ",אמרה סטלה בקצרה" .גייב אמור לנסוע בסוף
השבוע הזה לניו יורק כדי לקחת מדידות בדירת פנטהאוז בשדירה
החמישית ,זאת שהוא התרברב לגביה".
אהבתי את גייב ,אבל הוא אהב להשוויץ ,וכן ,כבר שבוע הוא
