Page 304 - 14322
P. 304

‫‪ | 304‬סמנתה יאנג‬

‫הסתובבתי‪ .‬הייתי מוכרחה לצאת משם‪ ,‬למצוא מקום כלשהו שבו‬
‫אוכל ללקק את פצעי‪ .‬שבו אוכל למצוא שוב את הכוח לא להניח‬

      ‫ליחס של ניק או קיילב להפוך אותי לקרה ומלאת תיעוב עצמי‪.‬‬
                                        ‫והמקום הזה לא היה פה‪.‬‬

‫הייתי חייבת להתרחק ככל האפשר מהגבר הזה‪ ,‬שבו בטחתי יותר‬
                                     ‫מבכל גבר אחר — שנאתי אותו!‬

‫"אווה‪ ".‬שמעתי את צעדיו מאחורי‪ .‬נחפזתי אל דלת הדירה שלו‬
                                     ‫ופתחתי אותה לרווחה‪" .‬אווה!"‬

‫רצתי אל המעלית מתוך אינסטינקט‪ ,‬ידי רעדו כשלחצתי על‬
                               ‫הכפתור‪ .‬לשמחתי הדלת נפתחה מיד‪.‬‬

 ‫"אווה!" שמעתי את קיילב שואג‪ ,‬אבל סירבתי להרים את מבטי‪.‬‬
                   ‫"תיסגרי‪ ,‬תיסגרי‪ ,‬תיסגרי‪ ",‬מילמלתי בתפילה‪.‬‬
                      ‫היא נסגרה לפני שהוא הספיק להגיע אליה‪.‬‬

‫שמעתי אותו צועק שוב את שמי במעומעם‪ ,‬כשהמעלית התחילה‬
                                                              ‫לרדת‪.‬‬

‫כאב לי כל כך עד שהתחלתי לאבד תחושה‪ .‬כאילו המוח שלי‬
‫הקפיא את קולטני הכאב מפני שהוא ידע שהגוף שלי‪ ,‬הלב שלי‪ ,‬לא‬

                                             ‫יצליחו להתמודד איתו‪.‬‬
‫כשדלתות המעלית נפתחו‪ ,‬יצאתי לאזור הקבלה מוכת הלם‪ .‬הרפר‬
‫חיכתה לי‪ ,‬ישובה על אחת הכורסאות‪ ,‬קוראת מגזין‪ .‬היא הרימה את‬

      ‫ראשה למראי וקמה‪ ,‬אך חיוכה התפוגג כשהבחינה בהבעת פני‪.‬‬
‫גל האהבה שהרגשתי כלפיה לפתע הציף אותי ופרץ מבעד לערפל‪,‬‬
‫ודמעות החלו לזלוג על פ ַני לפני שיכולתי לרסן אותן‪ .‬מאחר שלא‬
‫רציתי להתמוטט במקום פומבי‪ ,‬תפסתי את היד הבריאה שלה כשהיא‬

                  ‫התקרבה אלי‪" .‬אני צריכה ללכת הביתה‪ ",‬לחשתי‪.‬‬
‫דאגה וחמת זעם נאבקו בעיניה‪ ,‬אבל היא השתלטה על שתיהן‪,‬‬
‫אחזה בי והובילה אותי אל מחוץ לבניין‪" .‬מה קרה?" היא שאלה‬

                               ‫בעודה סורקת את הכביש אחר מונית‪.‬‬
‫"הוא אמר שרק כי אני יפה‪ ,‬זה לא אומר שהוא מסוגל לאהוב‬
‫אותי‪ .‬זה היה כמו שידור חוזר של ניק‪ ".‬מחיתי את דמעותי בכעס‪.‬‬
   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308   309