Page 303 - 14322
P. 303
להילחם או לברוח |303
לא מצליח ,הנה האמת .אני אף פעם לא אוכל לאהוב אותך ,אווה .זה
ברור עכשיו? אף פעם".
כל מילה חתכה אותי כמו סכין ,כל סנטימטר בי כמו בער בכאב.
כל ניצוץ של תקווה שעוד נאחז באמונה שהוא מ ּונע מפחד ,מת
כשקיילב העביר עלי את מבטו.
היה משהו במבט שהוא נעץ בי .בוז שהוא התאמץ לא לחשוף.
נזכרתי במבט שניק נעץ בי ,כשהוא אמר שאף פעם לא יוכל לאהוב
אותי כפי שהוא אוהב את ג'ם.
ואז הכול התחוור לי ,הכה בי כה חזק ,עד שבאמת לא יכולתי
לנשום .יצר ההישרדות שלי נכנס לפעולה ושאפתי בפתאומיות ,בלי
לשים לב שקיילב עשה צעד לעברי .הדבר היחיד ששמתי לב אליו היה
האמת העירומה.
"אני רק זיון מבחינתך ,לא יותר ",אמרתי בלחש .לא ראיתי אותו,
לא ראיתי שום דבר" .רק פרצוף יפה".
כשהוא לא אמר מילה ,כשהוא לא חלק על דעתי ,ניסיתי להכריח
אותו.
"והקנאה שלך? הרכושנות שלך? הן היו חסרות משמעות?"
"זאת לא אהבה .זאת תאווה .זה הכול .את יפהפייה ואת יודעת
שאני נמשך אלייך .כן ,זה עורר את הרכושנות שלי .אבל זאת לא
אהבה .לא כמו שאת רוצה .וזאת הסיבה שזה צריך להיגמר".
זה היה הדבר הנורא ביותר שהוא יכול היה לומר לי .שום דבר
אחר לא היה הורג את התקווה שבתוכי באבחת חרב כזאת .ובאותו רגע
האהבה שבי הפכה לשנאה במהירות שבה גפרור ניצת.
שנאתי אותו יותר משנאתי מישהו אי־פעם.
סוף־סוף הכרחתי את עצמי להביט בעיניו .הרגשתי אבודה ,היתה
לי בחילה .תהיתי איך אצליח לקחת את עצמי שוב בידיים .למה כל כך
קשה לאהוב אותי? "מה ניק אמר? שאני ריקה? אין פה מה לראות חוץ
מפרצוף יפה ".קולי נעשה נוקשה בשל המרירות שגאתה בי.
ראיתי רק את הכאב והזעם שלי .לא ראיתי את פניו של קיילב
מחווירות למשמע דברי" .אווה".
