Page 298 - 14322
P. 298
| 298סמנתה יאנג
"לא רציתי שזה ישפיע על ההחלטה שלך ,ואהבתי את רמת
האבטחה כאן .אבל זאת לא ההחלטה שלי ,ואת צריכה לדעת שאם
תשכרי את הדירה הזאת ,מן הסתם תיתקלי בהם לפעמים".
הרפר הינהנה .ההתרגשות בעיניה שככה כשבחנה שוב את הדירה.
חיכיתי כשהיא צעדה באיטיות אל החלון והסתכלה על מפרץ בוסטון.
"מי יודע מה הם חושבים עלי".
"ממש לא מה שנראה לך שהם חושבים ",אמרתי מיד" .הם כעסו
בשבילך ,הרפר ,לא עלייך".
"אז אני לא צריכה לפחד שאתקל בהם ".כתפיה התיישרו ,והיא
הסתובבה אלי במבט נחוש" .אני לא יכולה להניח לדעות של אנשים
אחרים להשפיע על ההחלטות שלי .ואני לא יכולה לתת לווינס את
הניצחון הזה ,את יודעת .הגיע הזמן להיות אמיצה".
הינהנתי בהסכמה.
"אני מרגישה בטוחה פה .אני לוקחת אותה".
"אני שמחה ".חייכתי אליה בהקלה.
"ואת" — היא התקרבה אלי בהבעה מפוכחת — "גם את צריכה
להיות אמיצה ,אווה .תפסיקי לתת לניק לנ ֵצח .כי זה מה שאת עושה
אם לא תגידי לקיילב את האמת .את צריכה לספר לו שאת אוהבת
אותו".
לא יכולתי להעמיד פנים שהעובדה שהיא הבינה את זה מפתיעה
אותי ,היא כנראה ידעה הרבה לפ ַני" .איך ידעת?"
"בגלל איך שאת מדברת עליו .במיוחד עכשיו ,אחרי איך שהוא
התנהג אלי באותו לילה ...זה שינה את המצב מבחינתך .את אוהבת
אותו .ואני יודעת כמה את מרגישה עצובה ופרנואידית אחרי שלא
ראית אותו כל השבוע .לכי לטפל בזה".
גרוני היה חנוק מרגש ,כך שלא יכולתי אלא להנהן.
הרפר חייכה חיוך אמיתי לראשונה זה שבועות" .גם הוא אוהב
אותך ,אווה .אני יודעת את זה .תגרמי לו להודות בזה .בבקשה .אחת
מאיתנו צריכה לקבל סוף טוב ".כשהיא פשוט המשיכה להסתכל עלי,
סוף־סוף הבנתי ְלמה היא מתכוונת.
