Page 295 - 14322
P. 295

‫להילחם או לברוח ‪|295‬‬

‫"בוקר אור‪ ".‬העברתי מבט על הדירה‪ ,‬אבל לא היה כל זכר לקיילב‪.‬‬
                                                      ‫"איפה אחיך?"‬

‫ג'יימי קימט את מצחו‪ ,‬ובעודו ממשיך להסתכל על הטלוויזיה‬
‫ענה‪" ,‬אה‪ ,‬הוא ביקש ממני להגיד לך שקראו לו למשרד‪ .‬איזה מקרה‬

                                                             ‫חירום‪".‬‬
‫היה משהו מוזר באופן שבו אמר את המילים‪ ,‬אבל לא הכרתי אותו‬
‫מספיק לדעת אם הוא משקר‪ .‬בכל זאת‪ ,‬ליבי התחיל להלום‪ ,‬ותחושת‬

    ‫אי־נוחות ובחילה הסתחררו בבטני‪" .‬הוא יישאר שם כל הבוקר?"‬
                                                      ‫"כל היום‪".‬‬

‫"אה‪ ".‬מה‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬קורה פה? "הבנתי‪ .‬אני אצא לדרך‪ .‬נתראה‬
                                                       ‫מאוחר יותר‪".‬‬

                                                     ‫"ביי‪ ,‬אווה‪".‬‬
‫משהו בנימת קולו גרם לי להסתכל עליו‪ .‬כאילו הוא באמת‬
‫נפרד ממני לשלום‪ .‬אבל הוא המשיך לצפות בטלוויזיה כאילו‬
‫לא קרה דבר‪ ,‬אז התעלמתי מהמחשבה והנחתי שאני בסך הכול‬

                                                         ‫פרנואידית‪.‬‬
                     ‫כפי שהתברר‪ ...‬לא הייתי פרנואידית בכלל‪.‬‬

                                   ‫יום שבת‪ 2 ,‬ביוני‪16:43 ,‬‬

           ‫אווה‪ :‬מקווה שהכול בסדר בעבודה? אתה פנוי הלילה?‬

   ‫קיילב‪ :‬אני באמצע משבר‪ .‬נראה לי שאצטרך לעבוד לתוך‬
                                          ‫הלילה כדי לסדר הכול‪.‬‬

   ‫אווה‪ :‬או־קיי‪ .‬אני יכולה לקפוץ למשרד עם אוכל וקפה אם‬
                                                         ‫תצטרך?‬

                                     ‫קיילב‪ :‬לא‪ ,‬אנחנו מסתדרים‪.‬‬
   290   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300