Page 299 - 14322
P. 299
להילחם או לברוח |299
"מה? עכשיו?"
"הוא גר בבניין הזה ,לא?" היא חייכה.
הדופק שלי הואץ מיד ,כשחשבתי להופיע בדירה של קיילב ללא
הזמנה .לא יכולתי להכחיש את העובדה שהוא ניפנף אותי כל השבוע,
וידעתי שהוא עשה את זה בגלל כל מה שסיפר לי על קאריסה .הוא
הרשה לעצמו להיות פגיע בנוכחותי ,והייתי בטוחה שזה הבהיל אותו.
ולמרות זאת ידעתי שהרפר צודקת .לא יכולתי להמשיך להעמיד
פנים שאני לא אוהבת אותו ,ובהחלט רציתי להפסיק לברוח מרגשותי.
"טוב".
הרפר חייכה ואחזה בכתפי" .את יכולה לעשות את זה .לכי .אני
אחתום על כל הניירת לדירה הזאת ,ואם זה יסתדר בינך לבין קיילב,
תשלחי לי הודעה ,ואחזור הביתה לבד".
"את בטוחה?" נחיל זועם של פרפרים התפרץ לפתע בבטני" .אוי,
יש לי קצת בחילה".
"כי זה חשוב לך ".היא סובבה אותי לעבר הדלת ואז דחקה בי.
"לכי לתפוס אותו ,נמרה".
נאנחתי ,אבל פלטתי צחוק קצר ועצבני שגרם לי להרגיש קצת
יותר טוב.
עם זאת ,עד שהמעלית הביאה אותי לקומה ה־ ,16ליבי כבר
דפק כל כך מהר ,עד שחשבתי שאאבד את ההכרה .שאפתי ונשפתי
באיטיות ,ואז התייצבתי מול דלת הדירה ,נאבקת להישאר רגועה,
והזכרתי לעצמי שלא משנה מה יקרה ,זה קיילב .יכולתי לסמוך עליו
שיאמר לי את האמת לאמיתה ,ואז אוכל לסגור מעגל ,כך או כך.
צילצלתי בפעמון .ליבי ריפרף כששמעתי צעדים קרבים מעבר
לדלת.
קיילב פתח את הדלת וקפא כשראה אותי.
הוא לבש חולצת טריקו שחורה פשוטה ומכנסי ג'ינס שחוקים.
בשבוע שעבר הזקן שלו כבר התחיל להפוך לזקן של ממש — לא
שזה הפריע לי — אבל הוא קיצר אותו .אולי אפילו הבוקר .שערו היה
רטוב ,כאילו הרגע יצא מהמקלחת.
