Page 291 - 14322
P. 291
להילחם או לברוח |291
פניו התעוותו בן רגע לארשת נוקשה שכל כולה גועל" .אני שונא
את הכלבה".
שפתי נפשקו בהלם לשמע הארס בדבריו .עכשיו באמת רציתי
לדעת" .תספר לי מה היא עשתה".
"למה?" הוא התקרב אלי ,נשימתו כבדה מרגש" .למה את עושה
לי את זה?"
למראה הייאוש שלו ,המניעים שלי מיד השתנו .זה כבר לא היה
קשור אלי ולרגשות שלי ,אלא אליו .במשך כל תקופת היכרותנו היה
בו מין כעס שביעבע ממש מתחת לפני השטח .לא הכרתי בו בעבר,
תמיד הנחתי שהוא נובע ממה שקרה באותו רגע .אבל הוא לא עלה
רק ברגעי תסכול ,כמו בפגישה הראשונה שלנו או כשהכרזתי שיש
לי דייט עם מישהו אחר .הוא תמיד היה שם" .כי מה שקרה לך אוכל
אותך לאט מבפנים".
הוא עצר סנטימטרים ממני והביט בי בכאב כה עמוק ,עד שרציתי
לגעת בו ולשכך אותו .מה היא עשתה לו?
"אווה "...שמי נשמע כאילו נגרר מתוך שפתיו .זאת היתה תחינה.
"אמרת לי שהרפר צריכה לדבר על מה שקרה לה .הגיע הזמן
שתשמע בעצתך שלך".
קיילב שיחרר נשימה נרעדת ,ולאימתי ראיתי דמעות עולות בעיניו.
"היא הרגה את התינוק שלי ,אווה .היא הרגה את התינוק שלי".
כשראיתי אותו ,את הגבר הגדול והחזק הזה שגרם לי להרגיש כה
בטוחה ,דומע ,מיוסר ,שברירי כל כך ,דמעות עלו גם בעיני .ולשמע
דבריו כאב חד פילח את חזי" .קיילב".
כל גופו כמו נשמט ברפיון ,והוא מעד לאחור לעבר הספה וצנח
עליה .הוא הניח את זרועותיו על ברכיו ,הרכין את ראשו ,ניתק קשר
עין" .קארי ...יצאנו לפני ארבע שנים .היינו יחד שנה כשהיא נכנסה
להיריון ".קולו היה כה צרוד ,המילים נשמעו כמו נייר זכוכית על
אבן" .הייתי מאושר .חשבתי שהיא מאושרת .הצעתי לה נישואים ,אף
על פי שבני המשפחה שלי אמרו שיש להם ספקות לגביה .היא היתה
בשבוע השנים־עשר להיריון ,ויום אחרי שהסכימה להצעת הנישואים
