Page 289 - 14322
P. 289

‫להילחם או לברוח ‪|289‬‬

                                      ‫ואז הוא הבחין בהבעת פני‪.‬‬
                           ‫קיילב עצר במקום‪" .‬מה קרה עכשיו?"‬
‫הסתכלתי עליו‪ ,‬נואשת להסבר כלשהו לכך‪ ,‬שהגבר היחיד‬
‫שהאמנתי שהוא כן איתי לחלוטין לא פאקינג שיקר לי כל הזמן!‬
‫"קאריסה‪ ".‬השם היה אמור לצאת מפי בנשיפה כועסת‪ .‬אבל נשמעתי‬

                                                  ‫עצובה ומבולבלת‪.‬‬
‫עיניו נאטמו‪ ,‬תווי פניו נרפו‪ ,‬והוא נעץ בי אותו מבט חסר רגש‬

             ‫ששנאתי והתחיל לשחרר את העניבה שלו‪" .‬מה איתה?"‬
‫התרעמות ניצתה בי‪" .‬מה איתה? מה איתה?! מה עם העובדה‬
‫שהיא היתה הארוסה שלך‪ ,‬קיילב? מר אף־פעם־לא־הייתי־‬

                  ‫במערכת־יחסים־רצינית־עם־אף־אחת‪ .‬שיקרת לי!"‬
‫הוא הסיר את העניבה במשיכה‪ .‬הבעת הפנים האטומה לא שרדה‬
‫יותר מחמש שניות‪ .‬קיילב התקרב אלי‪ ,‬לחייו בוערות בכעס‪ ,‬עיניו‬

                                     ‫קרות ומאיימות‪" .‬לא שיקרתי‪".‬‬
‫"אמרת לי שאף פעם לא היית רציני עם אף אחת‪ ",‬עניתי כשהוא‬

                               ‫חלף על פני ונכנס לחדר השינה שלו‪.‬‬
‫באתי בעקבותיו‪ ,‬מתעלמת מהעובדה שהוא הסיר את ז'קט החליפה‬

                                                          ‫שלו‪" .‬נו?"‬
‫"אף פעם לא אמרתי את זה‪ ",‬הוא סינן‪" .‬אמרתי שאני לא בקטע‬
‫של מערכת יחסים רצינית‪ ,‬לא שמעולם לא היתה לי מערכת יחסים‬

                                                            ‫רצינית‪".‬‬
‫זועמת מכך שהוא ניסה לצאת מזה באמצעות פרט טכני‪ ,‬צעקתי‪,‬‬

                                                ‫"זה לא מה שרמזת!"‬
‫"את מוכנה להנמיך את הקול?" הוא נהם לעברי ועבר לידי‬

                                        ‫בחולצת כפתורים ומכנסיים‪.‬‬
                                 ‫לאן‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬הוא הולך עכשיו?‬
‫המחשבה מיד נענתה‪ ,‬כשהוא פתח את ארון המשקאות במטבח‬
‫ומזג לעצמו כוס ויסקי‪ .‬התחשק לי לזרוק לו אותה בפרצוף! "אמרת‬
                    ‫שלעולם לא תשקר לי‪ .‬ובטיפשותי האמנתי לך‪".‬‬
                    ‫קיילב הסתובב אלי‪" .‬לא שיקרתי לך‪ ,‬אווה‪".‬‬
   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294