Page 63 - 13422
P. 63
מי רוצה לתמרן אותימ |63
יסכן את הפרנסה שלכם .יהיה חבל אם תאבדו את מקום העבודה
שלכם ,כמובן ,אבל זאת הבעיה שלכם .גם אם הפסיכופתים פגשו
את המשפחה שלכם ושיחקו עם ילדיכם ,הם לא יתקשו לנעוץ סכין
עמוק־עמוק בגבכם.
פסיכופתים אינם יודעים מהי חרטה .מכיוון שכך לא תהיה להם
כל בעיה לזרוק רימון לעברכם ,לחכות שיתפוצץ ,ואז להתרווח בחיוך
מדושן עונג ולצפות בכם ובקריירה שלכם נקרעים לגזרים .הם ירגישו
לגמרי מעל לעובדה שהאסון השפיע קשות על המשפחה שלכם.
אני יודע שזה נשמע נורא ,אבל אני באמת רוצה שתבינו עד כמה
גדולה היא בעיית הפסיכופתים.
חשוב שהדברים יהיו ברורים:
העמיתים הפסיכופתים שלכם לא שמים עליכם.
ובנוגע לחיוכים מדושני עונג :פסיכופתים אינם מחייכים לעתים
קרובות .ולמען האמת ,הם צוחקים לעתים נדירות ממש .צחוק הוא
תגובה ספונטנית; אנחנו רואים משהו שאיננו מוכנים אליו ,ואז אנחנו
פורצים בצחוק כי זה משעשע .וחוש הומור פועל קצת כמו אמפתיה.
צריך להבין משהו על העולם ,ועדיף להזדהות איתו ,כדי שזה יעבוד.
אבל פסיכופתים אינם מבינים מה פירוש "מצחיק" .הם אינם צוחקים
מהדברים שאנחנו צוחקים מהם ,ואם ינסו לצחוק ,זה יישמע משונה.
הם יודעים זאת ,ולכן אינם עושים זאת .הם לעולם לא יהיו הליצן של
הכיתה.
אם יש ליצן כזה במשרד שלכם ,אינכם צריכים להיות מודאגים
לגביו .אדם כזה עלול להיות מטרד לפעמים ,אבל רוב הסיכויים שאינו
פסיכופת.
פסיכופתים רבים נראים דווקא כטיפוסים מהורהרים .הם קונים
אמון באמצעות החמימות הנרכשת שלהם ,לא באמצעות הסבת
תשומת לב של ציבור גדול אל עצמם.
עכשיו תארו לעצמכם שהפסיכופת במקום העבודה שלכם אינו
עמית שלכם ...אלא הבוס שלכם.
אתם קולטים איזה נזק הם עלולים לגרום?
