Page 41 - Step and repeat document 1
P. 41
להוביל ,לגלות ,לחוות להוביל ,לגלות ,לחוות להוביל ,לגלות ,לחוות להוביל ,לגלות ,לחוות מענייןבמגדלים
לאחרונה זכה צבי בפרס ויזנטל .הפרס הוענק רסיס בראש ונשיקה מחנה רובינא
לו על היותו דובר בפני בני נוער גרמנים( ,גם בשלב הבא הועברה הפלוגה של צבי לאזור הררי
במהלך הקורונה בזום) ,על זיכרון השואה. בצפון איטליה" :החלפנו חיילי גורקה נפאליים והם
היו נמוכים מאוד ,לכן היינו חייבים להעמיק את כל
השוחות .האזור הזה מלא חוות מבודדות שבחלקן
עשינו שימוש .בכל פעם שהגרמנים זיהו שאנחנו
נמצאים בחווה מסוימת הם ירו עלינו אש מרגמות
מדויקת" .באחת ההפצצות צבי נפצע בראשו" :אכלנו
ארוחת צהרים ובדיוק חילקו לנו פודינג וניל לבן כמנה
אחרונה .אני מתחיל לאכול ופתאום התפוצצות וברגע
הבא אני רואה שהפודינג הלבן במסטינג שלי הפך
אדום .נפצעתי בראש ,אבל הייתי בהכרה והרופא
הגדודי לא מצא כלום ולכן סיכם את האירוע כפציעה
שטחית .נשארתי במרפאה ליום אחד ,קיבלתי שוקולד
חם וחזרתי לחזית" .זאת הפעם הראשונה שנפצע ,אך
לא האחרונה.
"שלושה ימים אחר כך התפוצץ ליידי פגז והתעלפתי
מההדף .שוב פינו אותי ושוב לא מצאו כלום אבל
חשדו שיש בעיה חמורה יותר .במשך ארבעה ימים
הייתי במטה הבריגדה ובדיוק בזמן הזה משה שרת
וחנה רובינא הגיעו לביקור .בגלל שהייתי עם תחבושת
על הראש הציגו אותי בפני רובינא כפצוע וקיבלתי
ממנה נשיקה .משם שלחו אותי לבית חולים ניוזילנדי
בעיר רימיני .נכנסתי עם שלט אדום 'נפגע קרב'
ונכנסו אמבולנסים עם פצועים ואני עמדתי בצד .רוב
הפצועים היו שבויי מלחמה גרמניים .בשלב מסוים
עבר קצין וראה אותי והורה לשים אותי על אלונקה.
היו מאות אלונקות עם פצועים ורופאים הסתובבו
סביבנו .בסוף בדקו אותי וגילו רסיס בראש .הכניסו
אותי לניתוח .הרופא סיפר שזה הניתוח ה 44-באותו
יום ואמר שלמזלי הרסיס נשלף בקלות בלי להשאיר
נזק .נשארתי שבוע בבית החולים עד שהוציאו את
התפרים ואז העבירו אותי למחנה הבראה ושיקום
מתוך מטרה להחזיר אותי לכשירות .היינו שם בערך 60
ארץ ישראלים .בשלב מסוים נמאס לנו ,קמנו וברחנו
חזרה ליחידה .בדרך ביקרנו בסאן מארינו .מבחינת
הבריטים נחשבנו עריקים ,אבל בינתיים היינו ביחידה
ועד שהחליטו לשפוט אותנו כבר נכנסה שביתת הנשק
לתוקף ובצבא הבריטי הכריזו על חנינה כללית">> .
מעניין במגדלים | 41
