Page 20 - Step and repeat document 1
P. 20
8שושנה
"הווה שלא זוכר את העבר שלו ,העתיד ישכח אותו .כולנו רוצים שיזכרו
אותנו".
לפני מספר שנים טיילתי בארה"ב ,ראיתי התרפקות עצומה על היסטוריה
בת 200שנה .מעורר קנאה .אני מנסה לעשות משהו להציל מהשכחה "...
זוהי דבורה עומר המתראיינת אחרי ההצגה 'הבכור לבית אבי'.
דבורה עומר ,סופרת הילדים האהובה והמוערכת ,הלכה מאיתנו אך השאירה
לנו הרבה מעולמה בספריה ,בם החייתה פיסות היסטוריה והצליחה לגעת
בלבבות רבים.
זיכרון ושכחה.
בספרה הנפלא 'פנינים ורודות משנחאי' כותבת המחברת ,שופטת בית
המשפט העליון ,הדסה בן עתו ,סיפורים נבחרים מחייה העשירים והמרתקים.
היא מספרת על בני משפחתה שנכחדו בשואה .אחת מהן זו דודתה הרווקה
פולקה" .היום אין אדם מלבדי שיכול להעיד שפולקה בכלל הייתה קיימת.
כדי שלא תישכח לנצח ,אני מעידה שפולקה היה רק כינוי והשם שניתן לה
בלידתה היה פייגה לאה".
וכאן אני רוצה לדבר על שושנה בנוביץ'.
בדרך כלל אני מקפידה לטשטש זהויות אבל הפעם חשוב בעיני לנקוב
בשם המדויק.
שושנה הייתה מתנדבת בספרייה .פעם בשבוע הייתה מתייצבת עם חיוך
גדול ומבטא דרום אמריקאי בולט .אישה רזה ,בהירת שיער עם ידי זהב
שיצרה עבודות תחרה נפלאות אשר הוצגו בתערוכות ,ולנו סייעה בעבודות
שונות.
דיברתי אתה לא פעם אבל ידעתי מעט מאוד על חייה האישיים .היא
התאלמנה בתוך תקופת עבודתה אצלנו ולא סיפרה זאת בזמן אמיתי .בנה
היחיד חי בחו"ל .הבנתי שאין לה משפחה נוספת .ידעתי גם שהיא מלמדת
אנגלית לילדים ,חלק בהתנדבות.
בשל סיבות אישיות החליטה שושנה בשלב מסוים לא לעבוד אצלנו יותר,
אבל מדי פעם הייתה מגיעה להחליף ספרים ותמיד עם החיוך הדרום
אמריקאי הגדול .אחרי תקופה שלא הגיעה ניסיתי להתקשר אליה אך לא
20
