Page 22 - Step and repeat document 1
P. 22
9מיטב הנוער
הם מגיעים נבוכים ומהוססים ,מתקרבים ביראה אל הדלפק,
זה כבר ברור מאליו שהם בני 16בערך ושנים רבות לא ביקרו בספרייה.
הם נשלחו לחפש את ה'תפסן בשדה השיפון' ,אלא שהם רבים ,ולנו יש
מספר מוגבל של עותקים ,אז הם נכנסים לרשימת המתנה ומדווחים
למורה שקשה להשיג את הספר ,וגם בחנויות לא תמיד מוצאים ,ובתגובה
המורה מחליטה לשנות קונספט ,במקום שיקראו את הספר (הוצאת עם
עובד 250עמודים) הם מתבקשים לקרוא רק תקציר...וגם זה ייקרא כנראה
בצוותא ,בכיתה...
יום אחד מגיעים שניים .הוא כבן 17והיא נראית צעירה ממנו .חברים? לא.
מסתבר שאלו אחים .הוא הדובר" ,יש לך ספר בשבילה? שהיא תוכל
להזדהות עם הדמות ולכתוב עליה?"
אני פונה לילדה" :בת כמה את?"
היא" :בת ."15
אני" :ומה את אוהבת לקרוא?"
הוא ,מגחך"..היא? לקרוא? תמצאי לה משהו"...
אני שוב פונה אליה" :אילו נושאים מעניינים אותך?"
הוא שוב מנסה לענות במקומה .
"היא"" ,אבל פניתי אליה" ,והיא מאשרת זאת במבט זועף שהיא שולחת
אליו.
היא מביטה בי בהרבה חוסר ביטחון וקצת בחוסר אונים .הוא שוב לוקח
את הפיקוד .משום מה יש לי הרגשה שגם הוא לא מהקוראים הגדולים.
לבסוף אני מציידת אותם ברשימת סופרות באגף הנוער שלדעתי יכולות
לתת מענה והם יוצאים.
יום אחד נחתו אצלי שתי עלמות צעירות ,לא גבוהות בהרבה מהשולחן
ולפי החולצות המתוחות על חזה שטוח הבנתי שגילן נע בסביבות 12
(וידאתי זאת אחר כך בכרטיסן האישי)
כאן דווקא היה ביטחון עצמי .אפילו הרבה מאד.
ילדה א לילדה ב" :נרשמתי להרצאות בפסיכולוגיה באוניברסיטה"
ילדה ב" :מתאים לך .אני דווקא רציתי להירשם למשפטים אבל לא היה
22
