Page 90 - 20922-EFi-HAFETS.20922-EFI-HAFETS.1A
P. 90
חפץ ` llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים cp
miigd xewn
ֲחַז"ל ְבּ ָכל ָמקוֹם ' ָלשׁוֹן ָהָרע'ְ) ,דּ ִאם ֵישׁ ְבּ ַה ִסּפּוּר ֶשׁלּוֹ )ב( ַתֲּערוֹבוֹת ֶשׁל
ֶשֶׁקר ַוֲעבוּר ֶזה ִנ ְתַגָּנּה ֲח ֵברוֹ יוֹ ֵתר ,הוּא ִבּ ְכ ַלל 'מוֹ ִציא ֵשׁם ָרע'ַ ,וֲעוֹנוֹ
ָגּדוֹל ַהְר ֵבּה יוֹ ֵתר(ְ .ו ַה ְמ ַס ֵפּר עוֹ ֵבר ְבּ ֹלא ַתֲע ֶשׂהֶ ,שֶׁנֱּא ַמר )ַוִיּ ְקָרא י"ט ט"ז(:
)ג( " ֹלא ֵת ֵלָ ר ִכיל ְבּ ַע ֶמּי) ,"ד( ְוֶזה ַגּם ֵכּן ִבּ ְכ ַלל ְר ִכילוּת הוּא.
miig min x`a
שהאומרו יחטא ,ואשר ישמעהו יחטא' עד כאן לשונו ) .dfe (cכן כתב הרמב"ם שם ,וכוונתו דכל-שכן
הוא ,כיון שמבזהו בסיפור זה .ולהראב"ד הטהור .וכן כתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות דיעות
הלכה ב' .והסמ"ג לאוין ט' .והרבינו יונה בשערי בהשגות שסובר דרכילות חמור מלשון הרע ,נוכל
תשובה במאמר רי"ד .וכן משמע מפירוש רש"י לומר דלדידיה נפקא ליה לשון הרע מקרא ד"לא
בחומש פרשת קדושים )ויקרא י"ט ט"ז( על זה תשא" )שמות כ"ג א'( ,קרי ביה לא תשיא ,אזהרה
הפסוק ד"לא תלך רכיל" ,עיין שם .וכן משמע למספר לשון הרע ,כמו שאמרו בפסחים )קי"ח .(.וגם
בפירוש הרמב"ן על זה הפסוק ,עיין שם .והארכתי מקרא )דברים כ"ז כ"ד( ד"ארור מכה רעהו בסתר",
הרבה ,אולי יתן ה' שיועיל קצת להוציא את העורון שהוא קאי על לשון הרע ,כמו דפירש רש"י בחומש.
ומקרא )דברים כ"ד ט( ד"זכור את אשר עשה ה' אלקיך הזה מלבות בני אדם.
למרים" ,שהוא כדי שנזהר מלשון הרע ,כדאיתא ) .zeaexrz (aכן משמע בשבועות )ל"א (.בכל
בספרי ,כמו שביארנו לעיל בפתיחה )עשין א'( .או הציורים שהביא שם הגמרא על הפסוק "מדבר
סובר כפירוש רש"י בחומש )ויקרא י"ט ט"ז( ,דהרוכל שקר תרחק" )שמות כ"ג ז'( ,דתערובות של שקר
מקרי מי שהולך לבית רעהו לרגל אולי יראה או במקצת אסרה התורה כמו עצם השקר .ובפרט בענין
ישמע דבר רע ויספר בשוק ,והנה כלל הרוכל לשון הרע ורכילות ,ידוע הוא דעל-ידי תיבה אחת
והמספר לשון הרע ביחד במילת 'רוכל' .וכוונת
התורת כהנים במה שאמר' :שמטעין דבר מזה לזה', שנשתנה בהסיפור -נשתנה הענין כולו.
היינו מאיש זה לאיש אחר ,ולא כמו לפירוש הרמב"ם
דכוונת התורת כהנים היינו שמטעין למי שדיבר ) .'eke jlz `l (bכן כתב הרמב"ם בפרק ז'
מהלכות דעות )ה"ב( ,והסמ"ג )לאוין ט'( ,שזה
המדבר עליו מתחלה ,דהיינו רכילות. לשונו' :יש עון גדול מזה עד מאוד והוא בכלל לאו
זה ,והוא המספר בגנות חבירו אף-על-פי שאומר
אמת' וכו' .ואף דבכתובות )מ"ו (.לא נזכר רק דהוא ] :d"dbdולפירוש זה צריך לומר מה שפרט התורה
לאו על רוכל ,ולא סמכה )להראב"ד אזהרה ל'מוציא שם רע' ,שהוא חמור מכל ,מפני
שהוא דבר שקר ,מכל מקום אין כונת הגמרא להוציא שסובר דרכילות חמור מלשון הרע( במכל שכן על
סתם לשון הרע ורכילות שהוא אפילו על אמת מכלל לאו ד"לא תשיא" וכנ"ל ,משום דהתורה רצתה
זה ,שהרי בסנהדרין )כ"ט (.במשנה אמרו' :מנין לדיין להשמיענו לאו מיוחד לאיסור לשון הרע ורכילות,
וכו' שלא יאמר אני מזכה וכו' ,תלמוד לומר "לא ונפקא מינה שיהא חייב מלקות במוציא שם רע ,כמו
תלך רכיל בעמיך"' ,ובספרא פרשת קדושים )פ"ד( שאמרו בכתובות )מ"ו (.ד"לא תשא שמע שוא" כולל
ובירושלמי פרק א' דפאה הלכה א' איתא בהדיא נמי ענין אחר ,כמו דאיתא בשבועות ל"א .בגמרא
הלאו על לשון הרע ורכילות ממש ,שהוא כרוכל עיין שם ,וכמו שכתבנו לעיל בפתיחה בלאוין אות
שמטעין דברים מזה לזה ,ועיין בחלק ב' כלל א' ב' .או אפשר דהתורה רצתה להשמיענו שיש לו
בבאר מים חיים סעיף קטן ח' ,רק דכוונת הגמרא איסור משעת הילוכו שהקדים רגליו לדבר עבירה,
בכתובות הוא במכל-שכן ,ד'מוציא שם רע' מכלל וכעין מה שאמרו בע"ז )י"ח" (:אשר לא הלך"
)תהילים א' א'( ,כיון שהלך וכו' ,וכעין שאמרו שם לאו זה לא נפקא.
